|
דמיין שזה
קנה של רובה
בפה שלי
ושאני אוהבת את הטעם
המתכתי הקר הזה
תהנה מהמראה
הנה אני
על הברכיים
מתחננת שלא
תירא מ
לירות בי
אם למות
אז כמו שחייתי
כשאני מנסה
לבלוע הרבה
יותר מכפי יכולתי
יש לי אקדח טעון
בין הרגליים
ורימון ערוף נצרה
שעלול ליפול
אם רק ארפה
אלוהים, לפעמים אני רוצה
להיות יפה ועצובה וחשופה
ולדעת ש
כולם רוצים לגעת לי
אבל שאני
לא נוגעת
להם
תן לזה לבוא
פשוט תן לזה
עדיף לך להיות גיבור
חי ולא
פחדן מת
בחיי,
אולי אני צריכה
לעזוב אותך
פעם אחת (ולא
לתמיד)
כדי שלא תפחד
אני מסמנת את גובהי
על המשקוף בחריצים קטנים
כדי לראות כמה גבהתי מאז
שפגשתי אותך
(אני כבר הרבה מעל
לקו האדום)
כמעט חיבקתי את אימא שלך בשבעה
ובכל זאת,
משהו עצר אותי
אולי זה היית אתה
ואולי סתם
התביישתי
|
|
|
"רצף של מילים
בלי פואנטה
ממשית."
מתוך דף התגובות
ליצירה "קום קשת
ענן" של התוכי
מהתכנית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.