אבי מאיר / הדרך אל האמת (ועונשה) |
בעמקי האושר העילאי
ניצבות פסגות הזעם והכאב כסלע.
זה חקוק בזיכרון, ועם זאת נשכח כהרף עין.
מרבה אוהבים, מרבה שונאים.
מרבה אושר, מרבה דאגות.
נלך אחריו כפרפר התר אחר הפרח,
נעצום עיננו,
ונימחץ.
לכן אל לנו לחדול מן האמת.
זוהי מכת המוות,
להלך רוחו של האדם החי.
רק האמת תוציאנו לאור,
והדרך לשם - למרוד.
ומה עם השאר?
נראה אותך נשאר רגוע...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|