אבי מאיר / מי יבין נפשו |
בחומר מרחף
וברוח נוסק.
כאב לא חש
רק מעט מרגש
לפעמים.
לעתים הכל לשווא -
הוא מאוהב,
אך זהו סוד סודו
ולהם
גם בינתו.
לפעמים מרגיש דחוי
ובחיים מואס,
הכל כאן מלא
קירות,
תריסים,
וילונות,
איפה הצרות?
בחדר הוא יושב,
מרחף וחושב,
וממולו
אנשי הדממה
צללים בלבד (בשבילו).
בחלוקים לבנים,
ואבחנות זרות-מוזרות,
ולהם מפתחות, למנעולים,
לדלתות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|