|
בגן הילדים היורדים
בזרועות ההורים
לא תטי
בחרי - בנייר צבעוני
ואיירי
זיכרונות למשמרת;
להטי ותלי
את בכייך
במקום
אשר כף רגלך
ממאנת לילך;
סלסילות, וצבען השמים
בוערות אל ביתן
הפרחים צועדים ראשונים
והעץ, מחייך בצלך
משכבר השנים;
איך הפכו הנחלים לשרידים
והארץ, גופך, יבשה;
עמוק בלבך טירוף פרפרים
מתנשם
ורועד
בגין
מנגינה
אפורה מצינה;
עודך ממאנת לסמטאות
וכרסך הצחורה מתהלכת,
לפיה,
לא בא
אהבה. |
|
|
דבר טוב קרה
בהתרסקות המטוס
הרוסי לים
השחור,
לפחות לא יהיה
כאב ראש לחברה
קדישה...
'כן לקבור, לא
לקבור, ליד
הגדר, מתחת
לסדין, ליד עץ'
שקועים בים בלי
הצרות, קבר אחים
בשיתוף
פלנגטונים או
איך שלא קוראים
להם...
רוסים לך ת'זכור
שמות.
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, לובובניק
שלא מתבייש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.