אנה הארט / כשאת בוכה |
הגשם שותק.
כשאת בוכה,
השלג מוחק.
מוחק את הזיכרון,
הופך לעבר.
כשאת בוכה,
הלב נשבר.
כשאת בוכה,
הרוח שורקת.
כשאת בוכה,
דמעה נשחקת.
נופלת לים,
לים הגדול.
כשאת בוכה,
כלום לא יכול.
כשאת בוכה,
אין פתרון.
כשאת בוכה,
בוכה בארמון.
בארמון של עשן,
בין סורגים כלואה.
כשאת בוכה,
את שוב עצובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|