[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








התעוררתי איתך היום בבוקר טוב. זה לא קרה לי עוד בכלל. אולי
פעם-פעמיים, אבל מייד התחלף לי הדמיון למישהי אחרת.
היום נשארת.
אני מדמיינת התחלה שוב ושוב, את השנייה לפני, מבט בעיניים,
מתקרבות, נשיקה. החמש דקות אחרי. חוזרת אל ההתחלה, מנסחת מחדש
וצוללת שוב אל תוך האמצע. כאילו אנחנו באמת שם והתחלנו לדבר
וקטעת אותי בנשיקה.
את כל הבוקר בלתי במיטה.
עברו לי בזרמים של שמחשבות, רגעים של אחרי. כששכבתי מותשת קצת
וחזרתי להכרה מתנשפת. להסתובב על הצד ולדמיין שגם את יחד איתי.
ביחד איתי.
לחשוב על איך שנצחק במבוכה כשנתחיל לדבר רגיל פתאום. ואיך ננסה
לשחזר את הרגעים של השקט של קודם. אבל במקום, פשוט נתחיל
להתנשק שוב. הנה כל הדמיון חוזר על עצמו. ועדיין לא אותו דבר.
חשבתי על האם תסתירי את זה, הגעתי למסקנה שכן. זה ברור לי
מאליו. זה לא איכפת לי. חשבתי אפילו על כל מיני תוכניות איך
תגיעי למשמרת מהדירה שלי. איך נעלה על ההסעה וברגע שמישהו נוסף
יעלה, (ויחשוב שאספו אותנו אחת אחת.) אמחק את החיבוק ממך
ואחביא בחושך נשיקות. אתרחק ונדבר כאילו שהכול כמו.. כמו עכשיו
בעצם.
אשב לידך בשקט כשתחפשי שירים בMP3. אגניב מידי פעם את היד שלי
על היד שלך וארגיש את החום ממך.
אני חושבת עכשיו, אם תנערי אותי ממך, או שתחזיקי לי את היד. או
שלא תגיבי, אבל תראי חיוך, שימשוך חיוך, שימשוך אותי להישען
אחורה ולנסות לצמצם את המרחק בינינו. עד שנגיע אל הכניסה
לטרמינל.
בעבודה בטוח תתרחקי.
אני מפנטזת על זה שאשחק את המשחק הזה כי ככה נוח לך. אבל
מתישהו, פשוט תגרמי לאיזה מפגש בחדר מבודד ותפתיעי בנשיקה. בלי
להגיד כלום, בלי הסברים. ולצאת משם כאילו שסתם החלפנו משמרות.
עוד מחשבה מצחיקה, שבאמצע המשמרת, יעשו לנו הדרכה על בדיקות
גופניות. נשב שם ונצחק עד שנתחיל, וכולם יהיו נבוכים פתאום
כשיבחרו בשתינו להדגים. אני בודקת אותך. אני מסמיקה רק
מהמחשבה, את מבינה?
את עומדת מול השקט של כולם והידיים שלך לצדדים. אני מתחילה
מהשיער ואת מרגישה את האצבעות שכבר מכירות אותך. מיישרת לך את
הצווארון ובקושי נוגעת בך כשאני מחליקה על קיפול השרוולים.
אני עוברת לאט לאורך הזרוע שלך והנה כבר יד שנייה. כולם ממש
בשקט.
אני בולעת רוק כשכל כף היד שלי מרגישה את האזור שמעל לחזה שלך.
עושה הכול כדי להתחמק מקשר עין. כדי לבדוק את צידי הגוף שלך
אני כמעט מעבירה יד לכל צד, ונזכרת שככה ממש לא עושים את זה.
חלק צוחקים, ומשתתקים שוב. האוזניים שלי בוערות ואת אומרת משהו
בקשר לזה בחיוך ציני אופייני. כולם צוחקים ואנחנו קצת יותר
בסדר. הצלחתי לחייך אפילו.  
את פס החגורה שלך אני עוברת מהר, הזרם שסחף לי את הידיים למטה
נעצר באיזה סכר במוח שלי.
הידיים שלי מקיפות לך את הירך ממש כמעט, והחום הזה מוציא אותי
לגמרי מריכוז. עוברת על כל האורך עד למטה.
אני נעמדת, עוברת אל הגב.
את מורידה קצת את הראש ומרגישה בנשימות שלי. אני מנסה להתחבא
מאחורייך, אבל את בעצם מסתובבת כדי שכולם יראו.
אז אני עומדת ומעבירה את הידיים שלי לאט על הגב שלך. מדגישה
ששקע הגב זה מקום שצריך להקפיד עליו. ורק חושבת על התלם העמוק
שהלשון שלי חרשה בו בלילה שמקודם.
יוצאים מהחדר חזרה אל המשמרת ואת לא אומרת כלום. טוב, ככה זה
כל הזמן לאחרונה.
את בעמדה לידי. אני מנסה לא לשים לב אלייך.
אחרי חצי שעה בערך מישהו מחפש אותך ואני יודעת בדיוק לאן הלכת
לפני ארבע דקות ארוכות.
כולם מתחלקים לרכבים ונעלמים באופק עם הזריחה.
אנחנו עולות לרכב גם ואני ממשיכה לנסות להתעלם ממך. האוזניות
כבר עלייך ואת ההזיות שלי החלטתי לשמור ללפני השינה או עדיף
שבכלל לא.
שיט, מתחילים מתל אביב. אני פתאום מתנערת ממחשבות ושמה לב
לאיילון.
נשארנו לבד ברכב שנוסע אליי. ניסיתי להסביר לנהג שקרוב יותר אם
יתחיל ממך, אבל הוא ממלמל משהו במבטא רוסי, על זה שככה אנחנו
החלטנו בהתחלה.
הרכב נעצר ואני יוצאת ממנו.
אפילו לא "ביי" אני חושבת.
לוקחת צעד קדימה ונזכרת לסגור את הדלת.
בחציו של הסיבוב אני כבר קולטת שאת על המדרכה וסוגרת את הדלת
מאחורייך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הדרך לבית שלי
רצופה כוונות
טובות




אחד מנסה להסביר
שהוא השטן


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/8/08 13:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נשיקה וזה עובר

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה