השנה בצורה. ויהי לי לפלא -
הן אמנם גשמיה לא ניתנו בעיתם
אך לפתע הגיחו מטר והשלג
ומדוע זכו בזה זה העם?
העומדים בראשה של זו הממלכת
אך בבוץ השחיתות דורכת רגלם
ובניה-בוניה עודם בשלכת
נתלשים בזעק בלי נשמע קולם
ובית-דינה, העוטה את אדרת הצדק
העוטפת אותו ביום קור של גשמים
כאוטם-חומה אשר אין בה אף סדק
מנשל אלמנות ועושק יתומים
הן בלעג מר נוכל להלעיזה
איך בשנת התשס"ח רגשנו אדום
ובלא ניד-עפעף נעמוד ונכריזה:
"באנאפוליס ייסדנו את מדינת סדום"
והנה, כמו בסדום- נפתחו השמיים
אבל לא אש גופרית בחוצב-להבות
כי מטר של ברכה. ומה יום מיומיים?
הנשמרנו פן לא יפתו הלבבות?
אך מה לנו כי נבוא חשבון?
עד יבוא יום בו דעת עליון נדעה
נשאב את מימינו בששון
ממעייני הישועה
כ"ג-כ"ד בשבט התשס"ח
30-31.02.08 |
