כאשר אוהבים אדם,
אלוהים אוהב אותו דרכנו.
כאשר אוהבים אותו אנו
חשים ממש באהבה
האלוהית הנעלה.
למעשה האהבה עצמה
יכולה למלא אתכם כמו ואף יותר מלהיות נאהב.
בלי צל של ספק, ודאי חשתם כבר באהבה
שכזו. אהבה זו מבקרת אתכם,
אך גם עוזבת אתכם...
וכך יהיה תמיד עד לרגע שבו תמצאו לה
מקום מוחלט בפנימיותכם, ומזון מתאים לה.
כי האהבה אוכלת הרבה!
לכן, בפעם הבאה כאשר האהבה
תבוא לבקר אתכם, נסו לחשוב על התנאים והסיבות לבואה,
על מנת שתדעו כיצד להזמינה
שוב, כי באופן מודע או לא, אתם הרי מכינים לה
את התנאים הטובים ביותר לבואה.
האהבה באה בטוהר ככלל,
טוהר זה בא לידי ביטוי בסמל של אבן הקריסטל,
וכאשר היא פוגשת לכלוך, חוסר טוהר, זלזול
היא עוזבת.
אתם רואים, זו שאלה מאוד רצינית.
עלינו לחשוב ולהעמיק בה,
במקום ליילל ולבכות על היותנו עזובים ובודדים.
לא ניתן לאבד את האהבה
הנמצאת ושוכנת בתוכנו
אם אתם חשים עזובים,
זה ודאי נובע מכך
שאינכם אוהבים את עצמכם.
11.02.2008 |
