רבע עלילה, וסוף שהוא התחלה.


פרולוג:

גיל שש, הוא הגיל הכי קריטי. זה הגיל בו הכל קורה לך והכל
מתחיל.
הדרבי הראשון שלי, בגיל שש. אני יורה באקדח של אבא, מגיל שש.
אני רוכב, מגיל שש. הצלקת הזאת, נפלתי בגיל שש. מיכל ינאי, גיל
שש.
אם יכולתי להגיד שמצצו לי פעם ראשונה בגיל שש הייתי או שחקן
בסדרה קומית משפחתית אמריקאית טיפוסית, כזאת של ופל בלגי או
שוקו בשקית, כזאת של חומס אחלה או סמי בכיכר. או שקרן.


מכות או יחסים

היא עמדה מולי בשמלה ירוקה קצרצרה ומגפיים חומות, או שהייתה
כחולה בכלל.
שערה הבלונדיני היה חצי אסוף, חצי פזור. העברתי את היד מהעורף
אל השער, תפסתי אותו ומשכתי את ראשה טיפה לאחור באגרסיביות
עדינה. היא גנחה מכאב, הנאה. התקרבתי אליה, היא עצמה עיניים
והרפתה את השפתיים, התקרבתי אבל משכתי את הזמן. היא התפתלה
וקירבה ברעידות קטנטנות את שפתיה, הרגשתי את הנשימות שלה
מתנגשות בשלי. היא משכה אותי אליה, המשיכה הייתה מהולה בחוסר
סבלנות. נשכתי את השפה העליונה שלה, היא סגרה עליה, הרפיתי
והתרחקתי. היא נשארה עם עיניים עצומות ופה פתוח, מזיזה את ראשה
קדימה ואחורה בתנועה של "עוד". התקרבתי. הרגשתי את הלשון שלה
מלטפת לי באיטיות את השפתיים. צמרמורת עברה לידיים שלי וחיזקתי
את אחיזתי, לחצתי, יד ימין במותן ויד שמאל באחורי ירך שמאל.
היא הוציאה אוויר מהאף של הנאה, כאב קליל. הרגשתי את
הציפורניים שלה יורדות מהכתפיים שלי לגב התחתון כשהן שורטות
בזמן שהן מלטפות. ליטפתי אותה מהברך אל הירכיים ביד ימין, היא
רעדה, המשכתי עוד. היא הפסיקה לנשק. הנשימה שלה התחזקה, הרגשתי
אותה על שפתיי. העברתי בעדינות את ידי לירך השני כשקצות
אצבעותיי מלטפות את בטנה התחתונה, הרגשתי את השרירים שלה
מתכווצים בגוף. משכתי את זה עד לנקודה שמפרידה בין הנאה לסבל.
עצרתי. היא לא זזה, התכווצה שוב, הכניסה אוויר והוציאה. תפסה
בחלק הפנימי של הקורדרוי שלי והצמידה אותי אליה. היא נישקה
אותי בצוואר, פתחה לי את החגורה, את הכפתור והרוכסן. הרגשתי את
שתי כפות ידיה הקרות על החזה שלי נגררות למטה, עברה בי
צמרמורת. נישקתי לה את הכתף. היא הרימה את החולצה שלי והתחילה
למרוח את שפתיה מהחזה לבטן, היא נעצרה. ירדה על הברכיים
והסתכלה למעלה עלי, היו לה עיניים רעות טובות. היא הורידה לאט
את הבוקסר עם הכרישים שלי. התקרבה, נמתחתי לאחור כשאני מצפה
לחום הלשון שלה מול קור ידיה, היא העבירה לשון מלמטה, לאט, לאט
למעלה עד לקצה. היא הפנתה את הראש מעליו כשאני מרגיש את חום
נשימתה. העברתי יד בשערה והפעלתי לחץ קל, חזק. על ראשה. היא
העיפה לי את היד. נשענתי עם שתי ידיי על הקיר. היא נעמדה
ביניהן. הסתכלה עלי במבט תמים, מרושע. חייכתי, חיוך שאומר "את
לא רצינית..." או "מה לעזאזל". היא השפילה את המבט, ראיתי את
החיוך שלה. סובבתי אותה בסוג של כעס, לא תשוקה. היא נאנחה.
תפסתי בחיבור שבין הירך לבטן ומשכתי. בזמן שאני דוחף את גבה.
היא תפסה את ידי השמאלית שמשכה. ואת ידה הימנית הניחה על הקיר.
משכתי את שערה בעדינות כך שהיא קימרה את הגב.  התחלנו להזיע.
הכנסתי אותו לאט, היא התנשפה. זה היה עדין אבל לא עדין. שוב
היא התנשפה ושרטה לי את הירך. הפעלתי לחץ. היא זרקה את ידה
לקיר, כך ששתי ידיה נשענות על הכפות ידיים והאמות על הקיר
והראש ביניהן.  היא נשארה כך עד הסוף, עם שרירי רגליים
מכווצים. אני מביט בה מתענגת וזה רק מעלה לי את האון.
הרגשתי שהיא זה מגיע אצלה, היא הגבירה את קצב הנשימה, היא לחשה
שכשהיא מתנשפת ומתקשה לדבר "אל תפ..סיק". הגברתי. היא נהייתה
אדומה ונשימתה התגברה עוד ועוד, כל גופה מתכווץ. הפה שלה היה
פתוח מלא הנאה וטיפה כאב טוב. שרירי פניה מכווצים. היא מתחה את
אצבעותיה. כמעט בוכה, לוקחת את ראשה לאחור. התחילו לה תיקים
קטנים בגוף. הרגשתי את זה עולה ועולה. מתכווצת עוד. נשימתה
מתגברת, כמעט צועקת. עוד קצת ועוד קצת...
כל גופה השתחרר והפך רפוי בבת אחת, היא התנשפה במהירות והסדירה
את הנשימה לאט. הכל מלווה ברעידות קטנות כל כמה שניות. יצאתי
לאט. היא הסתובבה מסוחררת קלות ונשענה על הקיר. נישקה אותי
בעדינות ואמרה "סיגריה?" מלווה בחיוך קל בין הנשימה הטיפה
מהירה. דפקתי פרצוף שאומר "את צוחקת?" או יותר נכון "מה דה
פאק?" היא אמרה "מה?" מופתע. הסתכלתי למטה עליו והרמתי את מבטי
בחזרה אליה. "מה?" חזרה ואמרה כשהיא לא מבינה את רצוני. שוב
הסתכלתי למטה עליו ואז הרמתי את מבטי אליה. היא הסתכלה עליו
והרימה את מבטי אלי "לא גמרת?" עיקמה את הפה. "אתה כל כך
מעצבן" היא התעצבנה והתרחקה ממני כשהיא מחפשת את התיק שלה.
מצאתי את עצמי עומד עם חולצה של הפועל ת"א, עם קורדרוי חום
ובוקסר הכרישים מופשלים. כשהזין עומד. מחייך בציניות לקיר.
תוהה איך לקרוא לזה, מכות או יחסים. נכנסתי לשירותים שלה
מדמיין את נטע חברה שלי לשעבר ומביא ביד.  



נטע ושבעת הגמדים.

הוא התעורר בבהלה, התרומם והתיישב על אדן המיטה. הרצפה הייתה
קרה, הוא משך אליו את השטיח. הסתכל במראה שהייתה מוארת מאור
הירח המלא. שואל את עצמו אם הוא דפוק. טוב, זאת לא הפעם
הראשונה שהוא חולם שהוא נכנס לתוך פטרייה לבוש מדי צבא והוא
קולט את נטע מביאה ביד לשבעה גמדים.
הוא התגלגל אחורה והציץ בפלאפון, שתי שיחות שלא נענו והודעה
אחת. השעה שתיים בלילה. פמוט התקשר וגם נטע שצירפה לו הודעה
"איפה אתה מאמי? כולם ציפו לראות אותך..." הוא נזכר שזאת
היומולדת של אמא של נטע. הוא התקשר לפמוט שישב בפאב במקומי
שותה בירה עם קש. "אני מגיע". הוא הקים את עצמו עפוץ כולו. שם
עליו משהו ארוך, נעלי בית ויצא.
הוא יצא מהפאב כשהוא מבושם היטב כשהשעה שלוש וחצי לפנות בוקר
ושלח לנטע הודעה "אני בא". נכנס לאוטו, שם פורטיס, הדליק
סיגריה, פתח חלון והתקבלה הודעה חדשה. "תבוא, הדלת פתוחה."
כשהוא הגיע הוא ראה אותה שוכבת בסלון עם גופיה ותחתונים, כמו
שהוא אוהב. הוא נשכב לידה מתחנף. היא לא נתנה לו לנשק אותה
"אתה מעצבן, כולם ציפו לראות אותך, אמא שלי ממש נעלבה, חוץ מזה
נמאס לי שאתה מגיעה אלי בשעות כאלו והולך אח"כ מוקדם, ההורים
שלי שאלו אותי אם אנחנו עוד ביחד, חברות שלי שואלות אותי מה את
עושה איתו..." היא הפנתה את הראש אליו. "אני הולך לקנות
סיגריות" הוא אמר ונעמד. "יש לי..." שניהם הסתכלו ביחד על
השולחן שהייתה מונחת עליו חפיסת "קאמל". שניהם הרימו בחזרה את
המבטים אחד לשני. "איכס, מה קאמל?" הוא אמר. "אבל אתה מעשן
קאמל" היא גלגלה את העיניים. "כן אבל..." הוא גמגם קצת. הייתה
שתיקה קלילה "אבל אני אוהב סופט" שניהם עשו פרצוף מוזר. "אתה
רוצה ללכת?" היא התיישבה. "תלך" קמה והלכה לחדר שלה. הוא הסתכל
עליה נכנסת לחדר, הוא הסתכל על דלת הזכוכית הגדולה שבסלון, שוב
הסתכל עליה וראה שהיא מסתובב ומסתכלת עליו, היא סגרה את הדלת.
"לכי לגמדים שלך, זונה!" מלמל לעצמו ויצא לכיוון תחנת הדלת.



הסבא שזיין את רוני

חזרנו מהים אני ושמשון. בדרך עצרנו בתחנת דלק לקנות סיגריות,
ומים של קוקסינלים בטעם תפוח. כששמשון מחנה את הרכב אני קולט
שרוני עובדת ב"ילו". נזכרתי מה היה בפאב לפני חודש, מאז לא
ראיתי אותה. אני אכנס, אתפוס אותה, אנשק אותה בהתחלה בעדינות,
היא תגיד, די אני באמצע העבודה, "מתי את מסיימת?"אני אשאל.
"בעשר למה?" היא תחייך, "תבואי אלי כשתסיימי..." אעביר לה יד
על העורף ואצא. היא תחייך.  בלילה כשהיא תגיע אני אחכה לה עם
ג'וינט ענק ובקבוק ארק, ונפרוק את כל המתח המיני הזה שיש
בינינו. נשכב לפחות שעתיים בלי להחשיב שעה של משחקים מקדימים.
נקום בבוקר ועל הבוקר ניתן אקט של אוראלי מענג. היא תקום ותלבש
את החולצת "סוף טירונות" שלי. ותרד להכין לנו ארוחת בוקר קלה.
אני רואה אותה מטיילת בבית בלי תחתונים ורק עם החולצה. ובזמן
שהיא מכינה פשוט דוחף אותה על השיש ומביא לה בדוגי, היא נאנחת.
הכלבה שלי שומעת ומגרדת בדלת. "תפת..אה..ח לה כבר" היא אומרת
בין הגניחות. אני הולך לפתוח את הדלת. היא בינתיים מתיישבת על
השיש שותה קפה ומדליקה סיגריה. אני חוזר היא מפסקת את הרגליים
ואני ממשיך את עיסוקיי בה. היא מפילה את הכוס קפה והכל נשפך,
הכלבה שלי מתחילה ללקק את זה. היא נשענת לאחור ומפילה את
הסכינים התלויים, היא צוחקת. היא נותנת לי שאחטה מהסיגריה מידי
פעם. אני מרגיש שאני הולך לגמור. בינתיים החביתה נשרפת, והחלב
מתחיל לגלוש, הבית מתמלא בעשן, היא אומרת לי לזוז, אני אומר לה
שאין מצב, ומגביר את הקצב, אני מרגיש את זה בא "מי עדן" נשמעת
דפיקה בדלת. דובי תפתח, "שקט..." אני מרגיש את זה בא ומגביר,
ומגביר. "דובי..." היא אומרת שוב, "דובי... דובי...  דובי!"
שוב.
"דובי!" שמשון נותן לי כאפה, "לך תקנה כבר סיגריות, תראה גם
רוני שם".
נכנסתי, רוני הופתעה וקפצה עלי בחיבוק, "איזה חתיך" הנהנתי
בחיבה, "קאמל סופט" ביקשתי. "ומצית". שילמתי. "בי רוני" חייכתי
בדרכי החוצה. "בי דובי" נכנסתי לאוטו. נזכר איך לפני חודש היא
אמרה בפאב בוא עכשיו נעשה את זה במטבח, ואז נסעה הביתה עם סבא
אחד. "דיי דובי, אני יכולה להיות אחותך הגדולה, שש שנים
דובי..." נישקה אותי ויצאה.
"בן זונה עם מקל הליכה" חשבתי בקול רם. "מה אחי?" שאל שמשון.
"כלום אחי" הדלקתי סיגריה.
"סע, סע לקציר".



לוודקה יש אקדח

סמבוקה וג'וני ישבו בג'קוזי חרמנים, סמבוקה אמר "בקיצור אני
מביא אחת עכשיו משהו משהו, נפנק אותה בקטנה, קרח, כוס קריסטל,
פייסל. וכל זה בג'קוזי."
"תקשר, תקשר" ג'וני חרמן.
"חכה רגע, תן לסיים" סמבוקה שקט מבחוץ ואש מבפנים.
"אחרי הג'קוזי... סרט. קח רבע שעה ומשם אתה יודע" סיים סמבוקה.
ג'וני הנהן בחיוב וסימן לסמבוקה בתנועה אחת שבה הוא מזיז את
הראש כאילו יש לו מים באוזן ומרעיד את היד כאילו נפל עליה גחל,
יאללה תקשר. סמבוקה הרים הפלאפון ופתח את הסליידר באלגנטיות
והתקשר...
"סמבוקה..." נשמע קול סקסי וצרוד.
"היי וודקה, מה קורה?"
"וואלה, הכל טוב ואיתך?"
"אני, ברוך השם. תשמעי אני פה אצל חבר קרוב, תקפצי נשתה קצת
וזה..."
"יאללה, מתאים לי, אני באה..."
"טוב תקשרי שאת בכרכור, ביי"
"ביי מותק"

כעבור 46 דקות...

"היי סמבוקה" וודקה נכנסה באלגנטיות עם רגליה הארוכות ונשקה
לסמבוקה על הפה. "וודקה, תכירי זה ג'וני..." ג'וני הרים יד
מתוך הג'קוזי ואמר "אהלן בואי כנסי.." וחייך, היא חייכה בחזרה
והחלה להוריד את שכבות הבגדים. בתוך הג'קוזי הם שתו הרבה יין
ותשוקה.

כעבור 17 דקות...

"כן, כן. זה סרט טוב שים אותו" וודקה בחרה סרט, ג'וני עדין קצת
סגור, סמבוקה בכלל נרדם.

אחרי 15 דקות...

סמבוקה מתעורר, מסתובב לוודקה ומתחיל לגעת לה בחריץ הזה שיש
מתחת לבקבוק, סוג של שקע. הוא מרגיש שם עוד יד, עוד יד מרגישה
אותו, הטלפתיה מרהיבה  הם מחפשים ציפורניים באצבעות השני. הם
מבינים. ג'וני וסמבוקה מתרוממים ומסתכלים אחד על השני. ג'וני
מחייך.
תוך שניות הפקק של הוודקה נפתח ע"י סמבוקה וג'וני. וודקה פתחה
את הפקק של ג'וני ואת הפקק של סמבוקה. והם התחילו לשתות.
סמבוקה שתה מהוודקה. והוודקה שתתה מהסמבוקה. ג'וני שתה מהוודקה
והוודקה מהג'וני. ג'וני שתה וודקה בזמן שוודקה שותה סמבוקה
וההפך. וודקה שתתה סמבוקה וג'וני ביחד. והם השתכרו כאילו אין
מחר.

כעבור 174 דקות...

סמבוקה וג'וני כבר היו כלכך שיכורים והקיאו ביחד על השער
והפרצוף של וודקה. וודקה התקלחה. כשהיא סיימה להתקלח שלושתם
התלבשו והחליטו לצאת לשתות משהו בהוביט, כולם נכנסו לאוטו של
ג'וני. בדרך החלפתי תחנה ברדיו, הם דיברו בערבית "מה הם זוממים
שם" סמבוקה תהה לעצמו.



האנשים הכי טובים הולכים עם חרבות

יצאתי החוצה, בחצר ראיתי שלושה קיפודים. איך שיצאתי הם נעמדו
במקום, כנראה מפוחדים. חייכתי אליהם. הם לא חייכו בחזרה. הם
חזרו לעיסוקם. נסעתי להביא את אמא, אבא, אחיותיי וסבתא מבן
גוריון. חצי שיכור מפנטז על נוי. קיבלתי הודעה מנטע, "פספסתי
אותך הא?". היא אף פעם לא בפוטש. הפעם כן, יופי טופי. כל
הנסיעה הייתי עפוץ, עישנתי הרבה, שמתי מזגן על קירור, פתחתי
חלונות ושמתי מוזיקה מאד חזקה. אחרי נסיעה של שעה ועשרים פחות
או יותר הגעתי, החניתי, נכנסתי לטרמינל וחיכיתי ליקירי. הם
הגיעו, התחבקנו התנשקנו והתחלנו בנסיעה חזרה.  אבא החליף אותי
כי כמעט נרדמתי, אמא החליפה את אבא כי הוא כמעט נרדם, אמא כמעט
המשיכה לחיפה כי היא נרדמה. כשהגענו הביתה. לאחר ששמעתי הרבה
סיפורים. ירדנו מהאוטו, אבא לקח שאחטה מהפרדס והרגיש בבית. אמא
צעקה "פרצו לבית!" ראינו חבלים מהגג, חלון שבור בצורה סימטרית
להפליא, בתוך הבית הפורצים שכחו ציוד פריצה מתקדם ביותר, הבנו
ישר שהם לקחו הכל, כולם שבוזים ישבנו בסלון. "הם לקחו את
הגיטרה" אחותי פתאום אמרה. ליבי נשבר, מיטל שלי. מיואש התחלתי
עולה במדרגות. "טוב אני אזוז לישון כוס עמק, לקחו לי הכל, לא
נשאר לי כלום" אמרתי. כל הלילה מצאתי את עצמי מתהפך בפוך,
כשאני בטוח במאה האחוזים שאלה היו הקיפודים.


כוסעמק

אחרי משהו כמו שנתיים מצאתי את עצמי זרוק ברחוב, מנסה לקום ולא
מצליח. בדיוק היה קיץ  אז כבר נשארתי, כשהתחיל הסתיו ניסיתי
שוב לקום ולא הצלחתי. ניסתי לזחול קצת לשמאל טיפה יותר לימין,
חשבתי אולי זה יעזור. בינתיים מצאתי ענף, השקעתי את כל כולי
בענף, חשבתי שהוא יציל אותי, אני זוכר את זה כאילו זה היה לפני
שנה, חודש וחמישה ימים. בהתחלה הוצאתי ממנו את כל העלים, לאחר
מכן שייפתי אותו שיהיה חלק, ניסרתי פה ושם ובסופו של דבר יצרתי
לעצמי מקל הליכה. שנה לקח לי להכין אותו, שנה בה השקעתי את
כולי במקל, הנה הרגע לו חיכיתי, לקום, התרוממתי בעזרת המקל
ועוד לפני שהספקתי לחייך. המקל נשבר וצנחתי בחזרה לרצפה. מיואש
נשענתי אחורה והדלקתי סיגריה. מוותר. וויתרתי.
ואז דבי באה ונתנה לי יד.


סוף, סוף.



אפילוג

יש הרבה פילוסופים, צדיקים וספסרים בבלומפילד.
אבל בסופו של דבר, תראו לי אחד שאין לו חרא לפעמים?
לכולם יש, מעטים האנשים שעושים אותו בשקט.