אתה נוסע במושב מספר 35
אפך צמוד לשמשה הרוטטת
ובאוזניך רוק רך
אזניות פקק לבנות -
חוטן נשרך על בשרך

אבל טרדת הדרך
וטלטלת הרכב
הם כמסך עשן
מאפיל
על מה שאתה חושב שאתה שומע
ואתה חושב שאתה שומע
אבל אתה לא יודע
אם אכן אתה שומע

כמו כאשר קרן שמש פתאומית
מותירה כתם צורב
בזוית העין.
ואתה חושב שאתה רואה אבל אתה לא - - -
כך בדיוק.
אוזניך,
ערלות
מלשמוע.
לבך אטום ולא שת אתה למרקם
העדין של הצליל, הרך והמלטף
אתה חושב שאתה שומע
רק חושב שאתה שומע

עצור! הקשב!
פתח את הלב!
דמיין
נקודת מבט
אחרת.
פקח אוזניך.
האזן!

היא מדברת אליך
על לבך הערל היא מדברת.
- רק שפתיה נעות, וקולה לא ישמע