הייתי אז חובש,  זה היה יום רגיל בצבא. כבר היה מאוחר, כל
הקצינים כבר הלכו. נשארנו רק התורנים. רואים הישרדות האיים
סין. סדרה כזאת של משחק בבני אדם. שמים אותם על חוף, ונותנים
להם להתחרות אחד בשני על כסף. משחק כזה בבני אדם.

כמו שהיא עשתה לי באתו ערב שיחקה בי. נתנה לי להבין אחרת. תראו
אני ממש רציתי להיות איתה. הייתה לי תחושה שלא הרגשתי בערך שנה
שנה וחצי. תחושה שחיפשתי כל כך הרבה זמן. והייתי בטוח שגם היא
מעוניינת. ועכשיו הבנתי שלא, שהיא לא רוצה לצאת איתי, שהיא רק
שיחקה בי.
משחק קטן כזה. איך גיליתי את זה אתם שואלים. התקשרתי אליה פשוט
מאוד לשאול לשלומה, להגיד לה לילה טוב, למסור לה נשיקה קטנה על
הלחי או סתם להגיד לה לילה טוב ומרנין כן יש מילה כזאת. אבל
במקום שתגיד לי  לילה טוב גם לך, היא אמרה "אני בדיוק יוצאת",
ואז זה קרה אני שומע קול של גבר מאחוריה וידעתי שזהו. פתאום
הרגשתי את זה. היא לא ירתה מעולם כי היא מחכה לגיוס, אבל היא
מה זה מדויקת, הרגשתי איך בירייה אחת הוציאה לי את האוויר
מהריאות ופילחה לי את הלב לשני חלקים. שניהם עוד פעמו אבל זה
לא הרגיש נכון, זה הרגיש רע. כאילו זה היה לב שהשתילו לי
ועכשיו הגוף שלי דוחה אותו, מוציא אותו מתוכי. ואז ישר, אני
מחפש מישהו להתקשר אליו שייתן לי קול שיגיד לי שהכול בסדר, שלא
קרה כלום, אבל זה לא קרה. קצת פצועים קצת פצעים לב שבור התקף
לב ותחושת בדידות.

יום רגיל בצבא. רואים הישרדות משחק בבני אדם שוברים לך את הלב
ואז מסתכלים איך אתה לבד מחפש את המיליון. פשוט יום רגיל בצבא.