זאת התמכרות כמו כל דבר אחר.
זה מעגל סגור, שנפתח רק בהתחלה. והוא מלווה במיליון רגשות,
שככל שהזמן עובר, הם מתעצמים ודוחקים אותך לקצה היכולת.
אתה נשאב, כלפי חוץ אט-אט.
אבל מבפנים, תמיד היית מכור, תמיד נזדקקת לזה, עכשיו אתה רק
פועל לפי הקריטריון.
וגם אם יבואו עוד עשרה פסיכולוגים, ועוד עשרים פסיכיאטרים,
וישאלו 'למה',
אתה אף פעם לא באמת תוכל להסביר.
גם אם אתה תבוא בטענה כלפי עצמך, ותשאל את עצמך שוב ושוב,
'למה, למה, למה',
אוצר המילים בעולם לא גדול דיו כדי להסביר.
רק אנשים כמוך, מדברים באותה השפה שאתה מדבר.
שתיקה.
ההסבר היחידי שלך הוא הרגשות שלך, שמציפים אותך מבפנים.
הרגשות שלך, שחונקים אותך, מפילים אותך, מעוורים אותך וגורמים
לחייך להיות מרים.
זאת התמכרות כמו כל דבר אחר.
וגם אחרי אשפוז, ותרופות, ואלפי מפגשים. וכל החברים מסביבך
שעוזרים.
אתה נשאר מכור,
אתה תדלק את ההתמכרות שלך בכל דרך אפשרית.
אתה תתמכר לדברים שיכאיבו לך אחרת.
זאת התמכרות לכל דבר, כמו כל דבר.
אז תחזיק את עצמך עוד שבעה חודשים, והנה פתאום הזמן עבר טיפה
יותר מהר.
אתה כבר שנה נקי, תרתי משמע.
אבל אתה יודע, הו, כמה שאתה יודע,
אתה רק צריך טעימה קטנה מהחיים האלה.
ואתה תחזור לזה עד שתחרבן במכנסיים.
אתה לא יכול לשאת הכל בפנים, המילים לא שוטפות את הכאב החוצה,
הן רק מוסיפות רחמים.
אתה אבוד. אתה בתוך מעגל סגור,
ואין לך מפתח.
כמו עכבר מעבדה, רק שכאן אין מדענים שישלפו אותך החוצה.
אין קצה, אין סוף.
אין גביע ולא גבינה.
זאת רק המלכודת בסוף, שאתה תחזור.
וברגע שאתה חוזר, אתה מכפיל את הכאב.
אתה חושב שתוכל לעמוד בזה?