בעולם גדול עם לב קטן
נמצאת תיבה, הרחק מכאן.
עם סוד גלוי אך שמור מכל משמר
ורק מפתח לתיבה למצוא נותר.
עם המתנה ואולי הסכנה של האוצר החבוי
עם גילוי והתהייה עם הסיפור בדוי.
עם הסתר והצללים שהתיבה משקפת
עם הרוע והבדיה שבקורבנותיה היא נוקמת.
ורק החיפוש אחר האמיץ שאת פנדורה יפתח
מיגע, מתיש ואף עדיין נמשך.
אם גם כשהמוות יקרוץ בפינה חשוכה
לא יעז לשכוח, לפתוח ולא לראות רק את כריכתה.
אם גם כשהעולם יוחרב ולא יהיה על מי לסמוך
אותה יאהב, חמדתו תהיה גם אם יקרוס.
שלעולם ועד תהיה אהובתו הנצחית,
גם האימה, האהבה תראה "שכחית".