רני, היית שם.
לשניה.
בלילה הזה הבנתי את עוצמתו של חיבוק, טביעה בנשיקה, התמכרות
לנגיעה, של לשכב - לא סליחה, לעשות אהבה.
ובמקום אושר, במקום הרגשה נפלאה - יצאתי ריקה.
חזרתי אחורה ארבע שנים.
למקום שאני לא רוצה.
הייתי שם כבר פעם, עם מישהו אחר ויצאתי לא מרוצה.
אז למה לחזור?
האוטובוס אומנם יצא, אבל עוד אפשר לרדת.
לחתוך, לקרוע, להגמל, להפסיק...
מילים כבדות - אני יודעת, במיוחד על הלב.
אולי בכל זאת בעוד שנה?
אני פשוט רוצה לצאת מזה הפעם שלמה.
לא ביקשתי הרבה - אבל מה שקיבלתי לא מספיק.
רני, היית שם.
ועכשיו לצערי, אתה צריך ללכת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.