|
אשב בשלווה על מזח ריסייך
אטיל חכה אל תכול אגמך
ובעוד אוושות חמלתך מתפשטות
אחכה שדגי מבטך יעלו מעומק אישונייך
ויבלעו את פיתיון תמימותי.
אל הדלי ייאספו
ובשובי לביתי
זיכרון התלכדות המבטים
יהיה מזון יומי,
ערגת לילותיי |
|
|
רבים שואלים
אותי, כיצד
הפכתי ורוד?
ואני עונה, אתם
באמת רוצים
לדעת? טוב, הכל
התחיל כשאחותי
היתה במחזור
ונגמרו לה
הטמפונים...
אפרוח ורוד,
ויש לו סיבה
טובה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.