|
הפיג'מה
משום מה מתעטפת
בריח שלו
ואני מחטאת
עם אלכוהול
את החתך בכף היד
עכשיו בסבון
כמה ילדים כמהים
מבטים צמאים
מלאי תיאבון
צלצול מטבעות
למי זה אכפת
וברקע -
עוד חיבוק, עוד מבט.
ואני מרגישה.
מרגישה את הפצע
החלקתי במדרגה האחרונה
חתך בכף היד
ברית דמים
אהבה ראשונה. |
|
|
כשהייתי קטנה,
לא הבנתי איך זה
יכול להיות
ששרים "אז למה
לא כל יום שבת",
ואז "כל יום
שבת". זה לא
מסתדר,
רציונלית.
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.