אירינה וורובייצ'יק / ת.נ.צ.ב.ה |
בליטופי את פרוותה
לא עוד מבט אוהב וחם
שהשתקף באור עינה
לא עוד חיוך קורן ואושר
של להיות במחיצתה
כי לי אף פעם לא הייתה ולא תהיה אחת כמותה.
וזה ברור כשמש לנו
למה הוא לקח אותה
כי מקום המלאכים למעלה
והיא הייתה מלאך קטן.
אך על האדמה גם אנו
זקוקים לכמה מלאכים
והיא היום עזבה אותנו
עם לבבות שבורים.
אני אזכור אותה תמיד
ולא אשכח את מבטה
וכבר הבכי אותי מרעיד
במחשבה שאין אותה
כי אי אפשר להאמין
המוח לא מסכים לקלוט
שהיא הייתה לפני דקה
אחרי דקה איננה עוד.
לזכר ג'ינה ז"ל
מקווה שיהיה לה טוב למעלה עם שאר המלאכים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|