|
צל של גרגירי האבק
מנתב את כיוון השמש
על משטח השולחן העגול
צבע הקרם נמס לגווניו.
להבות ירוקות בעלי הקקטוס
אני בונה מהן את תשתית העולם
נמלים שחורות נעות בתורים
כקורי עכביש בתנועה מתמדת.
מלכת הדבורים פועלת ללא דעת
צינורות חלולים למעבר האור
ספירלות של צבע חורגות מתחום התבנית
ניצוצות של אש פועים עולמות.
עיני נחש ירוקות
לחתולים של שחור ולבן
האור מנשב את צבע הפנינה
בפרוות המכחולים הנושמת. |
|
|
התסכול הוא כמו
חבר טוב, תמיד
הוא שם כשצריך
אותו... לפעמים
גם כמו חבר זבל
חרא דרק...כי גם
אז הוא תמיד שם,
בעצם התסכול הוא
ישות עצמאית על
גבול האוטרקיה
(אם לא מעבר
לזה)
ם. ףץךן, מסתכל
ומתסכל מילה
ופרשנותה (טוב
אז לא). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.