קָרְאָה פִּרְצָה לְשוּעָלֵנוּ
נִכְנַס לַכֶּרֶם
גָּדוּשׁ מָלֵא מֵיטַב הָעֲנָבִים
קוֹרְצִים מְבַצְבְּצִים מִבַּעַד לֶעָלִים
אָכַל זָלַל מְלוֹא בִּטְנוֹ
לֹא יוֹם יוֹמַיִם
עָצַם עֵינַיִם הִתְפַּרְקֵד
דָּשֵׁן רַב עֹנֶג
פִּטֵּם אֶת מִקְטַרְתּוֹ
אוּלָם,
עֵת בָּא לָצֵאת כְּאִלּוּ קֶסֶם
כְּשֶׁהֶעֱבִיר רֹאשׁוֹ
קָטְנָה לְפֶתַע הַפִּרְצָה
מָתְנָיו סֵרְבוּ עֲבֹר בַּפֶּרֶץ
נִלְכַּד לְלֹא מוֹצָא
יָשַׁב בַּכֶּרֶם עוֹד יוֹמַיִם
קוֹנֵן עַל גּוֹרָלוֹ
פָּכַר אֶצְבְּעוֹתָיו חָרַק שִׁנַּיִם
כִּי לֹא נוֹתְרוּ עוֹד עֲנָבִים
חֳמַרְמְרוּ מֵעָיו
כָּךְ כַּחֲלוֹף הַזְּמַן כָּחַשׁ מְאֹד
וְשׁוּב נִסָּה עֲבֹר בְּפֶרֶץ
הַקֶּסֶם שׁוּב פָּעַל
הַפַּעַם הַפִּרְצָה עָבְתָה
וְהוּא הֶחְלִיק הַחוּצָה כְּנָחָשׁ
לִטֵּף אֶת זְקַנְקַנּוֹ בְּשֶׁקֶט וּלְעַצְמוֹ מִלְמֵל
הוֹ כֶּרֶם כֶּרֶם מָה בֶּצַע לִי בְּךָ
אֲחוּז כָּפָן לְכָאן נִכְנַסְתִּי
וּכְמוֹ שֶׁבָּאתִי כָּךְ יָצָאתִי
רָעֵב...
שׁוּעָל רַב מֶלֶל, חֲלַק לָשׁוֹן
בָּגַר וּמִשְּׁנָתוֹ זָכָר
הָפַךְ נוֹאֵם אָמָּן מִלִּים
יָצָא שִׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ
וּקְהִלּוֹת חִזְּרוּ אַחֲרָיו
אֲבָל הַיּוֹם,
לְפָנַי בּוֹאוֹ לַכֶּרֶם
שָׁקוּד עַל תַּלְמוּדוֹ
הוּא יְבַקֵּשׁ אֶת הַמַּפְתֵּחַ
וְאֶל הַכֶּרֶם יִכָּנֵס
רַק מִן הַשַּׁעַר הָרָאשִׁי
לֹא לְבַדּוֹ, עִמּוֹ יִקַּח
אֶת שׁוּעָלַתּוֹ וּבְנוֹ הַשּׁוּעָלוֹן
שַׁאֲנַנּוֹת הֵם יֵהָנוּ מִפְּרִי הַהִלּוּלִים
וְאֶת הַדֶּלֶת לֹא יִסְגּוֹרוּ
יַשְׁאִירוּ קְצָת לַאֲחֵרִים
22/03/08
|
