מחבק אותך
אל מול עולם מתנפץ
כבר ראינו את הכול
זה היה שלנו
זה עכשיו מת
בתוך השתיקה שלך
מסתתרים, אלף סודות
בתוך השתיקה שלי
יש הרהורים על
הורים שלא היינו
על חיים שלא ידענו לחיות
ואני מחבק אותך
מול המסלולים המתפצלים
אנחנו שוב בורחים
אל המקום הלא ידוע
מחפשים תשובות,
בתהיות שכתובות שם
ואותך אני מחבק
כאילו זו פעם אחרונה
על השולחן
מחכים עדיין
הספר והמחברת
מה שנכתוב, כתבו כבר מזמן
זה שוב, אותו סוד ידוע
זה שוב, המשחק האחרון
בתוך הכעס שלי
יש מקום גם בשבילך
בתוך הכעס שלך
יש חמלה
ידענו לקחת, מכל מה שבא ליד
ידענו לתת הרבה פחות
והחיים, הם ממתינים בצד
שנתפנה מכל התהיות
אני מחבק אותך,
כאילו לא תהיה עוד פעם
את תיעלמי, אני אשכח
והעולם ימשיך להתנפץ לנו כל בוקר
אוסף מתוך התהיות, את הצער
את השאלה
האם נהיה שוב צעירים כמו פעם
ומקשיב לשיר, ממנו ברחנו
כדי להרגיש גדולים מכל השאר
ואת עם הסודות שלך, נשארת, נעולה
ואני עם הסודות שלי, פורע אותם בזול
אל מול מבט, לאותה שתיקה
מחבק אותך אליי
העולם היה שלנו, את יודעת
אבל אנחנו לא צעירים יותר
מתרחקים מכל הטוב וכל הרע
אולי אם נמתין, הרכבת תחזור לאסוף אותנו
יש הרהורים, למדנו לחיות אתם