איך יכולת להיות כזו מטומטמת? ולהאמין.
עם מבט מושפל את חושבת עכשיו, שאולי זו את ולא הוא.
מעדת תודי בזה, בפעם השנייה בחיים אחרי שהבטחת לעצמך שזה לא
יקרה יותר.
את לא מבינה למה זה קרה, מה היה לא בסדר, מה משך אותו כול כך.
איפה היית לעזאזל?!
לא, הלב לא נשבר הפעם, זה לא כואב כמו שזה היה כואב אז.
בית החזה עולה ויורד באיטיות ואת עדין איתו אולי יותר קרובה
מפעם, אבל רחוקה מכאן אלפי קילומטרים הוא מדבר ואת שקועה
בלכעוס על עצמך על הבחירה הלא נכונה, שלך.
הניסיון העלוב הזה בלהבין מה לא בסדר בו, ולמה הוא לא מצטער על
כך שהוא התעקש להישאר איתה ביחד עד עכשיו, והמצפון שלו כנראה
מקולקל, אין לך מילים לענות לו, הוא בשלו ואת בשלך, לך יש
גבולות אבל את שלו הוא כנראה איבד עוד איתך.
סופית הוא נסדק, את לא תדביקי אותו שוב.
חיוך מגוחך עולה על פניך כשאת מסתכלת עליו, הוא מנשק כאילו
תמיד היית שלו, אבל את הפסקת להיות של כולם, והשארת קצת מעצמך
בשבילך, כדאי לך לבנות אישיות חדשה, נפגעת פחות ורומסת יותר.
לא להסתכל יותר על אחרים ולחשוב רק על עצמך ולעשות מה שבא לך
לפגוע בכולם בהרף עין, העיקר להרגיש טוב עם עצמך, לא אה את לא
מסוגלת, זה מה שנטמן בך מהבית דרך הישר המטופשת, אז למה לא
מלמדים את כולם אותו הדבר, אולי אז הזיווגים בעולם היו יפים
יותר.
בהרמוניה ושלמות עם עצמך את עוצמת עיניים ודמעה אחת נכונה
בורחת מהן, לא את לא תבכי אני יודעת, כבר נמאס לך בלהתעסק
באבלך, כמו כול לילה רגיל אור הטלוויזיה מהבהב ואת ישנה את שנת
היופי שלך מחר יהיה זהו אותו יום כמו כל השאר והעולם יישאר
אותו העולם, האנשים לא ישתנו אבל את תהיי חזקה יותר מאשר היית
אתמול.
אז לילה טוב והבוקר יאיר את אורו מבעד לתריסים בעוד כמה שעות,
ואת תחליפי פנים ותצחקי כשלא בא לך.




גם אחרי הפעם השניה ברור שעוד לא עברת הכל.
תודה עידן