|
30 יום
ולי זה עוד נראה
כאילו הכל קרה אתמול
כשצלצל הטלפון
כששמעתי את הבשורה
ובכיתי מכאב
בבית שהיה שלך
ובי זה נשמר
געגוע ועצבות
מעין ריקנות
נוגעים ומתקרבים
ברגעים של החיים
ואני לעולם לא אשכחך
זמן לא זמן
אין לכך מרפא
הלכת ושוב דבר
לא יוצא אותי מהקור הזה
מקווה אני שאותך שומרים
שמיי המלאכים
ושלצידך אהובתך והורייך
כבר לא מחכים
ובי זה נשמר
געגוע ועצבות
מעין ריקנות
נוגעים ומתקרבים
ברגעים של החיים
ואני לעולם לא אשכחך
עכשיו ליד הקבר
הדמעות פתאום יורדות
דווקא שמתבהר
המצב רוח נהפך קודר
והזיכרון נשמר ובוער
נוגעים ומתקרבים
ברגעים של החיים
אני
אני לעולם לא אשכחך |
|
|
הוא לא יודע
לנגן, הוא לא
יודע גם לכתוב
ובעיניו זה לא
הוגן, והוא חושב
שזה לא טוב
הוא לא יודע
לרקד, או לדלג
על שלוליות
הוא לא יודע
לנקד ולא לסחוב
בעליות
הוא לא כותב על
שולחנות ולא
חותך בסיבובים
לא מתעסק עם
אלמנות ולא יורה
בארנבים
אדם מאוד מאוד
פשוט, שלא זקוק
לשום כפיל
תמיד נוהג
ברגישות, ורק
חבל שנקרופיל
זוזו לסטרי ושכן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.