|
עוד מזוודה נפתחת-נסגרת ומושלכת חזרה אל
מעבר לכתף, מתחת למיטה.
רק קליפות יבשות של גוף
ומילות סליחה שקופות
נותרו ממני.
לחופש טעם מריר-נרקוטי.
(רק אתמולים עטופים הרמטית
וקצוות עמודים מקופלים
נותרו ממך.) |
|
|
לפעמים אני תוהה
למה לא מאשרים
לי יותר את
הסלוגנים.
אח"כ אני נזכר
שכבר חצי שנה לא
כתבתי סלוגן.
ואז אני שוב
תוהה למה לא
מאשרים לי יותר
את הסלוגנים.
וחוזר חלילה.
ץ סופית
והאלצהיימר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.