המדינה בוערת, הארץ עולה בלהבות
וביחד עם האש נשרפו לי כל התקוות
תקווה לשקט הנפשי שלא ייפסק לעולם,
תקווה לראות חיוך על פני כולם,
תקווה שלא נדע עוד גילויי אנטישמיות,
התקווה שבאמת אחרי גלות באה הקוממיות
אך כל התקוות נגוזו הן, התמוססו באוויר
בעוד נשמעות צפירות ברחבי העיר
ירידה למקלטים, גיוס מילואים
כל אלו הפכו במהרה לשגרת חיים
ועוד משפחה שלבה נקרע
ומי אמר ששגרה זה רע? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.