א. תמר / )ונראה) |
ונראה,
לאן יובילני יום המחר,
כיצד תישאני הרוח.
הן, ולו היה אפשר
לחזות במעט את שיבוא
בכוכב הנופל בשמיי,
להתכסות בשמיכה עבה
מפני המחשכים,
להקשיח שרירים,
להתכונן לאנקת הכאב הנמלטת
אך נראה,
כי דברים שטרם נודעו
לא יוכלו לאכזב, להכאיב
גם לא להבטיח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|