|
ונראה,
לאן יובילני יום המחר,
כיצד תישאני הרוח.
הן, ולו היה אפשר
לחזות במעט את שיבוא
בכוכב הנופל בשמיי,
להתכסות בשמיכה עבה
מפני המחשכים,
להקשיח שרירים,
להתכונן לאנקת הכאב הנמלטת
אך נראה,
כי דברים שטרם נודעו
לא יוכלו לאכזב, להכאיב
גם לא להבטיח.
|
|
|
רעיון, אני חושב
שאפילו ממש
יתפוס:
אם כולם יוכלו
לכתוב התחכמויות
קטנות, נקרא להם
"סלוגנים", אשר
תופענה אחת אחת
עם הסיפורים
בבמה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.