|
דיכאון.
שוב דיכאון.
שוב נופלת
שוקעת
עמוק עמוק בתוך הבור.
בתוך הבאר האינסופית הזאת
ששואבת אותי
ושואבת ממני
עד שאני הופכת ללא כלום.
ריק
שחור
עוטף אותי
חודר אליי
גוזל נשמתי
גוזל את חיי.
הריק השחור
שלקח ממני הכל
והשאיר אותי
בלי כלום
להיות
ללא דבר.
טובעת באינסוף
ולא רואה את האור
זה כמו חור שחור
שבולע הכל
ואין מילוט
ומי יושיט לי יד
חזקה ואיתנה
מי יושיט לי יד
וימשה אותי מן העצבות הזאת
לאט ובביטחון
ישיט אותי אל חוף מבטחים.
אני מרגישה את האדמה
בתוך הבטן
נפערת
ובולעת את עצמה
הפחדים אוכלים אותי מבפנים
כשאני שומרת את הצעקה
לעצמי. |
|
עוד יתרון
משמעותי בלהיות
שממית הוא שתמיד
אפשר להחליף
זנבות כמו
גרביים.
שממית מתרפקת
בנוסטלגיה
סכרינית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.