ישות נצחית / לשאלת המקום והזמן |
מבעד לכל ערפלי השמים
לחש הרוח במפרשי האניות
נפץ הגלים על דלת הזמן.
כחול עמוק לוטש בלבן
את ברז הבירה הכסוף
אני נמס אל חוסר הכרה
נמזג מבעד להשתקפויות האור.
מקטעים אקראיים של סרטן הנפש
לובשים צורות מלאות
של כאב בתת ההכרה
אני ממיס אותם לאהבה.
זרם הנהר סואן לחישה
מלים שנאמרו, נתכסו
מתחת למעטה של חוסר
הייתי כאן פעם מזמן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|