|
וכולם עומדים לפני האקדח
באבוקות כבויות
מתנצלים באמת על כל הכאב והסבל
בעיניים דומעות
לא היה את הזמן לאהוב אותך
חרא נדבק
לא היה את הזמן להבין אותך
אנחנו טיפשים
וכולם עומדים בפני התהום
וראשם סחרחר
רוח טייפון גועשת צער וסבל
והריק שואב
מציאות נמתחת כמו רצועת מסטיק
איש לאובדנו
צ'או אהובה יפה
לא תהיי לבד
גם עם כל הכוונות הטובות שבאות והולכות
בסוף זה מר
קליפה |
|
|
היה פעם איזה
אחד, היה לו
תפקיד... משהו
בכנסת אני חושב.
קראו לו ביבי אם
אני לא טועה.
אתם זוכרים? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.