אמרת שלא נותרו בפיך מילים ונאלמת דום.
דמעותייך אמרו הכל.
כל משאלתי היא הזדמנות אחת לכפרה, אשר אם אותה אקבל,
בי נשבעתי, חיוכך יאמר הרבה יותר.
אך את בשלך, ראשך נותר אטום לתחנוני או שמא משום תחנוני.
אינך יודעת שקיומי מוטל בקיומך והוייתי אינה שלימה כאשר אינך
לצידי.
שקט, רק שקט כל הזמן וקר בלילה ולבד.
הלילה הפך חברי הטוב ביותר. הוא אינו שופט, רק מאמץ אותך ומצרף
אותך אל שאר יצורי הלילה האפלים.
השקיעה האחרונה בחוף.
סיבה לו רק היתה לי, תירוץ קלוש שבקלושים להאחז רק בו.
ורק שאלה אחת מרצדת במוחי היגע, לא נותנת מנוח -
מדוע ?