על סוס לבן בחלומות היא רוכבת.
בין צלליות במציאות, היא נשברת.
מחפש מה לומר לה,
שום דבר כבר לא נשאר לה,
ולא יודע מה קרה לה.

לבדה בקור עז, מתפשטת.
משילה את העבר, היא נושמת.
ונוטשת את הביחד,
לא דואגת, לא סולחת
היא פורטת על הפחד,
מנגינה שלא נשכחת.

צוללת
נופלת
מתאבדת, גונחת, יורה וצורחת
מבפנים מרגישה ומבחוץ משתגעת.
צוללת.

הזיות וכדורים, היא לוקחת.
ואת נפשה כך מול רבים, היא רוצחת.
לא רוצה, מה לא תתנו לה
קלישאות, מה לא סיפרו לה
השקרים שלכם לא יעזרו לה
היא אבודה וזה ברור לה.

צוללת
נופלת
מתאבדת, גונחת, יורה וצורחת.
מבפנים מרגישה ומבחוץ משתגעת.
צוללת.