אלעד מיכאלי / בדמעות חסרות חיים |
מנסה להשתחרר משלשלאות
כמו אסיר בבור עמוק
תולה תקוותי באור שלמעלה
ביהירותי נדמה היה לי
שטעמתי מין האור שלמעלה
אך אולי הייתה זו אשליה
והנה אני בתחתית הבור
נמשך למטה שוב כמו פזמון חוזר
שוב ושוב נאבק לטפס
ולהשאיר מאחור את משקולות חיי
ושוב אפקפק באמיתותם של דברים
ושוב אלמד, אצמח ושוב אפול
האם אין חופש מן המעגל הזה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|