שרית רוחקין / עכשיו אני עץ |
צחקת,
מה כבר אפשר לעשות עם זרע?
אז, זרקת.
באדמה אני שקעתי,
נחנקתי.
הגשמים החלו לרדת
ואני נבטתי.
עץ גבוה ורחב.
פרחים בענפיי,
פרות באמיריי.
עברת לידי,
והושטת את אפך לפרחים,
רצית לטעום את פרותיי,
לנגוס בבשלות הרעננה.
אני גבוהה ורחוקה עכשיו,
לפרותיי לא תוכל להגיע,
לא תוכל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|