אני עומד מול גבול בין שם לפה
כל השאר מדלגים מעליו בקלות
אך שורשיי נטועים פה ולא מרשים אף לרגע
לעזוב את עולם הפשטות.
נשים עירומות קוראות לי לבוא
לעולם של קפה וסדר יום
אני רוצה לעבור אך גופי מסרב
לעזוב את עולם החלום.
חבריי מנפנפים לי משם לשלום
ובייאוש אני חזרה מנפנף
רוצה כל כך אבל לא יכול
לעזוב את עולם הכיף.
אני עומד מול הגבול בין שם לפה
כולם שם כה עסוקים בלחפש משמעות
אני חושב שאני כבר לא כל כך רוצה
לעזוב את עולם הילדות. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.