הגהה:
קולנים - Colans
סלדנים - Saldans
אורפים - Urafs
זלוק - Zlock
זונטט - Zontet
מגמה - לא לבה מתחת לקרקע. פשוט מגמה. אקולוגיה, אמנות וכו'.

צבא ירוק - קולנים

לסופר ג'וני נחת זבוב על העין והוא החליט לגרש אותו בחבטות
מקל. זוהי הפעם השנייה שהוא עשה את זה בחצי השנה האחרונה - ומן
הסתם זוהי גם הטעות השנייה שהוא עשה בחצי השנה האחרונה, שכן
הוא איבד את עינו הימנית העליונה מסיבה זאת בדיוק בפברואר. אחת
מהעיניים שהוא קיבל התרסקה ברגע שקיבל אותה, מפני שחשבה לרגע
שהיא ביצה והחלה לצלול לכיוון הקרקע, אך נזכרה (מאוחר מדי) שגם
ביצים נשברות מצניחה חופשית. "לא משנה", נאנח סופר ג'וני,
"נותרה לי עוד עין אחת. במקרה הגרוע ביותר אוכל לסדר לי איזו
עין מאולתרת מאוסף שברי קליפות הביצים שלי".
המנעול המזמר נכנס בריקודים אל החדר, אך נעצר כשהבחין בסופר
ג'וני.
סופר ג'וני הזקן נעץ בו את עינו היחידה.

המנעול תמיד חש שלא בנוח בחברת ג'וני (למרות העובדה שג'וני הוא
האזרח שעליו לעזור לו) - הוא לא הרגיש כל-כך טוב עם ייחורי גזע
מלאכותיים. סופר ג'וני הוא השריד האחרון משורה של ניסויים של
המעבדה המרכזית לחקר הפרט וייעולו בחברה - המוסד הרשמי של
מועצת אבירי הווקר של היקום הפחות נודע. לחוקרי המעבדה נדמה
היה כי דמוי הקוף הקרוי ג'וני יועיל לחברה בתור תצפיתן, ולכן
השתילו לו זוג עיניים. ג'וני, שלא היה רגיל לראייה ולמעשה לא
יכול היה לראות מעולם, השתגע מיכולתו החדשה. כשהמדענים במעבדה
ראו שג'וני משתגע - החליטו לתקן זאת בכך שהשתילו לו זוג עיניים
נוסף והפכו אותו לסלע בזלת, על מנת שלא יעזוב את עמדת התצפית.
לאחר מספר תקריות בהם ג'וני הזעיק שלוש מתוך ארבע הדיוויזיות
כדי לטפל בתופעה החמורה של לטאות שלוות המנסות לתפוס עליו
תנומת צהריים, הוחלט להוריד את ג'וני מעמדת השמירה ולהשתיל לו
מוח.
מכיוון שמוח וסלע לא מסתדרים, השיבו את ג'וני אל גופו המקורי,
שכבר הספיק להזדקן בשלושת אלפים שנה בשל תקלה מצערת בשומר
הגופות האלקטרוני. על מנת לתת לג'וני הרגשה טובה יותר, הוחלט
להוסיף לשמו את התואר "סופר" וכמו-כן הצמידו לו עוזר אישי
בדמות מנעול.
המנעול, למען האמת, יותר הזיק מאשר הועיל - שכן תלה את עצמו על
כל דבר ונעל את כל האפשרויות הקיימות של סופר ג'וני. כבר באותו
בוקר, כשראה את סופר ג'וני שולח את ידו אל המקטרת שעל המדף,
עטה על פניו ארשת תדהמה, תפס תאוצה והשליך את עצמו בפראות על
המדף תוך כדי צעקות "לא! נעול!".
לאחר אי ההבנה הזאת, חלקים נכבדים ממוחו של ג'וני הושתלו
בקרפדות כדי שניתן יהיה לבחון מה קורה כאשר הן מלקקות את עצמן.
הקרפדות, מצידן, הזו עולם משלהן ועברו אליו כשהן משאירות בטעות
את המוח מאחוריהן. כעת הן תקועות בחומר הריק של היקום בתוך
בועות אלומיניום, וניתן להבחין בהן אם מסתכלים ממש טוב בכוס
קלקר ובולעים הרבה אסיד.
מטרת המשנה של מעשה זה הוא לגרום לג'וני להיות טיפש יותר, כדי
שלא יבחין בשגיאות השלומיאליות של עוזרו.
במנעול המזמר, ששמו ניתן לו מפני שברגע שהוא קם לחיים הוא נכנס
להתקלח, הושתל שיח עגבניות שבחר להצמיח אפרסקים - מה שהיה
לטעמו של המנעול, שנורא אהב אפרסקים.

מיד לאחר כניסתו של המנעול המזמר לחדר, נכנסה פקידת הלישכה
לשילוב צבא ואזרח תוך כדי קריאות להכין את המקלעים
התת-קרקעיים. המנעול וג'וני הביטו זה בזה ונאנחו, מפני שידעו
מה זה אומר.

שיגור פצצות מהרוגטקטרון היה שיא הטכנולוגיה של אותם ימים,
ומכיוון שהטכנולוגיה נמצאה במשבר, היה זה אחד האירועים
המזוויעים שיכולים להיות. מאז הפצצת מכשירי ההסוואה, שאירעה מן
הסתם בשעה שג'וני היה בעמדת התצפית, הצבא לא יכל להניח שום כלי
על האדמה - לכן נבנו שלושה כני מקלע תת-קרקעיים ענקיים, שלא
ניתן להבחין בהם כלל על פני הקרקע. על מנת לשמור על חשאיות
מוחלטת, לא נחצבו אפילו נתיבי יציאה - וברגע הישמע האות
להפגזה, כל הפצצות התפוצצו בתוך האדמה, קוברות מדענים מיומנים
ושנים של פיתוח.
לאחר כל הפגזה, החלו בעבודות שיקום וביצורים שנמשכו שלושה
חודשים, וברגע שהמקלעים היו פעילים והאדמה מעל נסתמה לגמרי -
ניתן האות להפגזה נוספת. כך התנהלה המלחמה במשך עשרות שנים,
והמקלעים לא פגעו אפילו באויב אחד. המדענים והחוקרים תמיד מצאו
שיטות חדשות לשפר ולהשביח את יעילותו של הרוגטקטרון, ודחסו עוד
ועוד חומר נפץ למיכלים יותר ויותר קטנים.
לאחר זמן מה התבררה להם טעותם, אך לא היה סיפק בידם לדווח על
כך למישהו, שכן כולם מתו בהפגזה.

בדרכו אל כני המשגר המפורסמים של תעשיות זלוק, יצרנית מוצרים
צבאיים ושימורי פלפל, חשב סופר ג'וני על יום עבודה רגיל בחייו
של מנהל תעשיות זלוק, שכן עבר במסדרון ארוך וכל שלושה מטרים
היה ריבוע מתכת ובתוכו הלוגו של זלוק. 'הבנאדם הולך לעבודה
בערב', חשב ג'וני, 'חוזר אחרי חמש שנים וקם למחרת בערב כאילו
כלום. יום עבודה.'

אך כל העבודה ביום העבודה הרגיל בחייו של מנהל תעשיות זלוק,
לפי מחקרים בקרב התרבות הקולנית, היא בעצם בליל של זוהמה
מטונפת מעורב בצואת חזירים - שכן ברגע שהחליט מנכ"ל החברה
לייצר מוצרים צבאיים ושימורי פלפל (לפני קבלת החלטה זאת בניין
החברה כולו שימש כמפעל לייצור פסולת) - הוא היה תחת השפעת "שש
תלתן" - הקלף הריחני שגורם לך לשכוח איך קוראים לך, והיה
פופולרי מאוד בקרב זייפני תעודות זהות. לרוע המזל מנכ"ל זלוק
הביט בקלף כשהוא הפוך, וההמשך כבר ידוע. ההלוויה נערכה עוד
באותו הערב.
ממשיך דרכו לא ממש הבין במוצרים צבאיים ובשימורי פלפל - ומאז
לפלפלים המשומרים יש טעם עדין של שמן רובים ואילו לרובים יש
טעם חריף במיוחד.

כשנכנס אל חדר הבקרה, הבחין סופר ג'וני בקבוצת אנשים המתגודדים
סביב חפץ כלשהו, מתבוננים בעיון ומדי פעם מדווחים משהו ברדיו
תוך כדי שרבוט אקראי בפנקסם. כשהתקרב והיטה את ראשו על מנת
לראות את החפץ, שהתברר כשרשרת, ראה שהמנעול עומד בשילוב ידיים
ורק מחכה שיעשה משהו. ג'וני עשה לו פרצוף. המנעול התקרב וג'וני
הושיט במהירות את מקלו והדף את המנעול אחורנית, וזה האחרון
איבד את שיווי משקלו ונפל ארצה תוך כדי שהוא מועך את מרביתם של
האפרסקים הבשלים למחצה שצמחו על גבו. המנעול התנער, קם על
מפתחו ונעמד באיום. ג'וני התכונן להניף את מקלו בשנית, ואז ראה
שהמנעול החל מייבב.
"אתה אף פעם לא מקשיב לי! אני אומר לך שכאשר משהו נעול הוא
נעול!" אמר בבכי.
"וכי אמרת משהו?" השיב סופר ג'וני, "לא שמעתי אותך אומר
מילה".
"בואו שניכם, הלאה. מספיק עם השטויות", אמרה מרי-אן.
"הגידי לי נא, מהו החפץ הזוהר אשר במרכז?" שאל ג'וני תוך כדי
הליכה לצידה, כשהמנעול משתרך מאחוריהם, עודו מוחה את דמעותיו.
"זוהי השרשרת האינפורמטיבית - החלופה החדשה לשידורי ההולוגרמה
המיושנים. היא עוד לא הגיעה לבתי אזרחים, כי כרגע המערכת
הצבאית זקוקה למלוא מלאי השרשראות."
"אהה! אכן מעניין ביותר. אך כיצד זה עובד, התואילי להסביר
לי?"
"אואיל גם אואיל  להסביר לך, איש קטן ורהוט. בשרשרת מושחלות 52
פנינים שחורות, ובהם מתבוננים 26 אנשים פוזלים. בכל פעם שדבר
כלשהו מתרחש, הוא מועבר על-ידי יחידת החגבים שלנו לאחד מבסיסי
התקשורת, ושם יש אדם אחד, בד"כ סוחר חמצן מורשע, שתפקידו הוא
לרצות את עונשו בכך שישתוק (מה שמעולם לא קרה, כך שכל הסוחרים
המבלים את זמנם שם מתו בייסורים עוד לפני תום תקופת מאסרם)
בזמן שקצין התקשורת - כחלק משליחת אינפורמצית פנינים שגרתית -
מושך באשכיו בחוזקה ושואל אותו אם הוא יכול לשרוק את ההמנון.
ברגע שהצרחה מגיעה אל צדפת החדר, הנמצאת עפ"י תקן ממשלתי בכל
חדר כלשהו, היא מתרגמת את כאבו המדוייק של האסיר, על כל נימיו,
ומשדרת בטלפתיה לפנינותיה את אשר התרחש בחדר בזמן הצרחה."
"הממ," אמר סופר ג'וני כשהוא שקוע במחשבות. "לא יכולת להגיד,
במילים אחרות, שזה מסובך? הייתי מניח לך לנפשך, אילולא היה לי
קצת זמן להרוג עד שנגיע אל החדר המיוחל. והרי כבר הגענו."

"או! סוף סוף הם הגיעו!" אמר מדען בעל משקפי ירח עגלגלות. "אנו
בשלבי הכנה אחרונים לקראת שיגור."
ג'וני גילגל בעינו וניגש לעבודה. המנעול החל לזמר וניגש לעבודה
- אך ראה שאחיזתו של ג'וני במקל מתחזקת ומיד הפסיק.
"אה, המנעול המזמר, האין זאת? יש לי כמה דברים לספר לך," אמר
מדען מפינתו הרחוקה של החדר, "אם תוכל לבוא רגע". המנעול ניגש
אליו בחשש. הוא ידע שהוא עומד לקבל משימת שמירה נוספת - וזה
אומר שכנראה הוא לא יוכל לנעול בפני ג'וני דברים.
"אל תדאג, ידידי," פתח המדען ואמר, "המידע שאתן לך יעזור לך
לנעול את ג'וני חזק יותר, ולאפשר לו לתפקד כהלכה בשדה הקרב."
המנעול הביט בו, נדהם.
"כן כן. אנחנו שולחים אתכם לשדה הקרב. מסיבה מסויימת, הדגם
החדש שהרכבתי אינו פועל - הצלחתי לדחוס פי עשרים חומר נפץ
לחבית בגודל של בקבוק שתיה, אך הוא יעיל כמו סמור מת. אוייבנו
משום מה מצליחים לגלות בדיוק היכן אנחנו נמצאים ואיכשהו ליירט
את הפצצות ולגרום נזק למקלע, ובכל פעם שאנחנו יורים, חדר
השיגור נהרס. אני פשוט לא מבין את זה."
"תחשוב טוב, אדון מדען. תחשוב חזק."
"ברור שאני חושב, מנעול ידידי, ברור שאני חושב. זוהי הגדרת
העבודה שלי. מכל מקרה, הרי התדריך שלכם לשדה הקרב."
המנעול הקשיב.
"המגמה לפתרונות ניסויים עלתה על תגלית חשובה: כאשר אדם נושא
איתו עלה מעץ נפתלי, לא ניתן לראות אותו. אף אחד! תחשוב על זה!
אם חייל ייקח איתו צרור עלים, הוא יוכל לשאת נשק!  זרד או
שניים והוא יוכל לקחת מכונת ירייה! ענף שלם ונצא עם כלי רכב!
עץ שלם ויהיה לנו טנק במערכה! נכרות את היער ו---"
"אני מבין לאן אתה חותר, אדוני. אם תוכל בבקשה לדלג לקטע שבו
אני נכנס לתמונה, זה יהיה טוב."
"כמובן, כמובן. כמו שאמרתי, ניתן יהיה להסוות חפצים ניידים,
ובנוגע אליכם, אתם תוכלו להיות מוסווים היטב אם תקחו אתכם כמה
עלים רעננים מעץ הנפתלי. השיטה כמובן נסיונית וניתן יהיה לראות
את עקבות רגליכם, ולכן המגמה לפתרונות ניסויים עדיין בשטח
ומנסה להבין איך אפשר לפתור בעייה זו. עד שימצאו פתרון הם
מבצעים בחיילי האוייב ווג'י, שכן המגמה לעולם אינה מעורבת
ישירות בתהליך הלחימה והם לא מורשים לירות בחיילים. אך בעודם
שם, שימשו גם כשירות מודיעין פעיל - בשבוע שעבר הם דיווחו
שתלמידי המגמה לפתרונות ניסויים הסלדנית, או כפי שהסלדנים
קוראים לזה, "חברה צעירה להחרבה מהירה"  - עשתה ניסויים על
דוכן לממכר חביתות, ומסתבר כי כולן היו שרופות ללא מגע יד!
המגמה שלנו, שאנשיה הם בעלי שכל ישר, ניגשה למפקדה הסמוכה
וראתה כי על גבי מסמכים מסויימים קיים תיעוד של הקמת הרי געש
ע"י יחידות מובחרות של הצבא הסלדני!"
המנעול עצר את נשימתו, ואפרסקו פעם בחוזקה. המדען ראה כי
הסיפור הלחיץ יתר על המידה את המנעול, ואמר לו להסדיר את
נשימתו כי יש להם פתרון.
"ומהו?" שאל המנעול, מזיע ומחליד.
"ובכן," אמר המדען תוך כדי הזלפת שמן על המנעול, "לאחר שהמגמה
שלנו שלחה לנו פניניות ובהן תיאור מדוייק של האירוע, שמנו לב
כי האדמה מעלה עשן רב לפני פתיחת הר געש. בדיקה נסיונית על יד
הר געש העלתה, כי השמעת הקלטה של טפיחות מקלו של ג'וני באדמה
בליווי צעקה אופיינית לו, עצרה לרגע את ההר מהתפרצותו. אני
מניח שכאשר ג'וני עצמו יהיה בשדה הקרב, הוא יוכל למנוע מההרים
לצוץ לחלוטין."
"מהי צעקה אופיינית לג'וני?" שאל המנעול, ובאותו רגע הופעלו
המכונות שבחדר התחתון.
"שקט שם למטה!" צעק ג'וני תוך כדי טפיחה במקלו על הריצפה. בחדר
השתררה דממה מאחר והחשמל פסק לכמה שניות.
המדען הביט במנעול בעיניים מבריקות. "אני קורא לשיטה הזאת,
באופן רישמי, שיטת שש"ל."

צבא אדום - סלדנים

סצנה - הצד האפל של הפלנטה. האדמה זוהרת באדמומיות, כעדות
אילמת למה שהתרחש עליה בשעות היום, וצרחות מיוסרות נשמעות מדי
כמה שניות. מבט מבחוץ על עמדת תצפית של הצבא האדום. מבט
מבפנים, המצלמה עוברת דרך המסדרון שבסופו כבר אפשר לראות שני
סלדנים גדולים, המצלמה ממשיכה להתקרב ובצידי המסך רואים חדרים
שונים ובהם רואים, לפי הסדר: חוות נמלים, גזר מיובש, מיץ
גרביים, שני סלדנים הולכים מכות, שלושה סלדנים הולכים מכות,
תינוק מסטול, בקבוק בודד של קוקה קולה מואר בפנס חזק, רשימת
קניות, שרטוט גופו של סופר ג'וני (בלופרינט), כוורת טילים רבי
עוצמה, סלדן קטן משחק עם כלב ומביא לו ביס, חדר ריק עם סימני
דם ומלא כיסאות, חדר ריק עם סימני דם ושולחנות עם כיבוד קל,
חדר ריק עם סימני דם ובאנר ענק שכתוב בו "ברוכים הבאים לכנס",
חדר עם שקי גופות וסלדן אחד דוחף לתוך אחד השקים גופה שלובשת
חולצה שרשום עליה "גיב פיס א צ'אנס". המצלמה מגיעה אל שני
הסלדנים בקצה, אחד מהם בצבע אדום בהיר, נשען על המשקפת המקובעת
לקיר, אחד גדול ממנו במעט, בצבע כהה יותר, עומד לידו וניתן
להסיק שהוא משגיח על האדום הבהיר.
"גארדלארדלארף", אמר זה שנשען על המשקפת.
"גארגלדאקססס!" אמר הכהה והדף את את הבהיר קלות, כאומר "איך
שכחת שהיום הוא יום הולדתי?", אך בצורה מעודנת יותר.
הבהיר, בתגובה, עקר את המשקפת וחלקים נרחבים מהקיר והטיח אותם
במדריכו. בעוד הכהה שוכב על ברצפה, מנסה להתאושש, רואים שהבהיר
מפרק בשיטתיות אריחים מהרצפה ומשליך אותם לכיוון הכללי של
פרצופו של המדריך, במטרה מובהקת של גרימת מפרצת בעורקו.
המדריך גיחך, שלף מכיסו שלט קטן ובו כפתור אחד, ולחץ עליו.
שמונה נקודות לייזר ריצדו לפתע על רקתו של המתלמד.
"גרררפפפקרקדדארר!" אמר המדריך, ולא ניתן היה להתבלבל בדבריו -
הוא בפירוש אמר "קחו אותו לחדר מספר 2, הוציאו לו את גזע המוח
והכניסו לו אוגר. את גזע המוח סחטו היטב לתוך קערה, לתוכה
הוסיפו שימורי פלפל ואת התערובת שפכו לתוך קפסולות, שאותם
החיילים יבלעו במטרה להיות ממש ממש עצבניים ולתת להם את היתרון
בשדה הקרב, בשעה שהם מוקפים".
שניה לאחר מכן, המתלמד רוסס ביותר ממאתיים אלף כדורים, אך
לבסוף נלקחה גופתו לחדר מספר 2.

אדיר ישב על כסאו, לבוש בחלוק לבן ומתבונן במסכים שעליהם
הופיעו רשימות ארוכות של נוסחאות.
הסלדן הכהה, עם פלסטר צבעוני על מצחו ובו תמונה של חד קרן
חייכני חמוש במכונת ירייה, התקרב אליו. על ידו היה גבס ובו היו
חתימות רבות, כפי שהסלדנים נוהגים לחתום, של כדורים. על הגבס
היה גם רשום בשפה המקומית המילים "אטקקרפאאאל גגגר מננלרקפס",
שמשמעותם היא "שמי הוא מננלרקפס".
"שופבב, ארקג קלו סלואאט?" אמר מננלרקפס לאדיר.
אדיר הסתובב עם כסאו, הסיר את משקפיו והביט במננלרקפס. "אתה
יודע שאני לא מדבר בסלדנית כל עוד אני במעבדה."
מננלרקפס שלף אקדח והצמיד לראשו של אדיר.
"קפס, הנח את זה. אתה יודע שאסור לך לירות בי בזמן תפקיד."
מננלרקפס רטן, אך לבסוף התרצה והחזיר את האקדח לאפו.
"התצפיות שלנו מאשרות שציוד ההסוואה של הקולנים ממוקם בשטח 73
סי. מתי הנשק החדש יפעל ונוכל לצאת למלחמה?"
אדיר סובב את כיסאו בחזרה והביט שוב במסכים.
"לפי מה שאני רואה כאן, המגמהההההה---"
הוא הועף לפינה הרחוקה של החדר ביחד עם הכיסא.
סלדנים לא אוהבים שמפנים להם את הגב.
עובדה זו גורמת לבעיות קשות בצבא. לדוגמא, ביומם הראשון של
הטירונים התקיים מסדר, שהסתיים בתשעים הרוגים. המסדר בוטל בכל
זרועות הצבא, ומכיוון שברגע שהעוזר של המפקד הסתובב כדי להודיע
זאת נעקר לו עמוד השדרה, המסדרים הם עדיין שדה הקרב המסוכן
ביותר בצידה המערבי של הפלנטה.

אדיר קם, ניער את חלוקו והביע התנצלות כנה ועמוקה מקרב לב בכך
שרוקן בהחלטיות את מיכל החומצה הפלואורואנטימונית על מננלרקפס,
שהיה עשוי ככל הסלדנים מביס(דימתילאמינו)נפטלין.
התגובה הכימית היתה כל-כך חזקה ושופעת אלימות, עד שציר הזמן
נעצר על מנת למנוע מהיקום להיהרס מבלי שתיוודע מטרתו. אדיר היה
ער למתרחש, אך היה עדיין קפוא בזמן - הוא החזיק עדיין את הידית
הגדולה, ראה איך החומצה מרחפת סנטימטרים ספורים מעל ראשו של
מננלרקפס.
האוויר בחדר נפער לפתע, ואז ראה אדיר כיצד נכנסות לחדר דרכו
שקיות מלח ושופכות את עצמן בהדרגה על קפס והחומצה שבאוויר.
אחרי שקיות המלח שנכנסו לחדר דרך הקרע במרחב-זמן, נכנס מזלג
גדול, נתקע במננלרקפס וטבל אותו בחומצה שמסביבו, שלמרות הזמן
הקפוא החלה לבעבע. המזלג גרר איתו גם את שאריות המלח ויצא דרך
הקרע שניה לפני שהוא נסגר.
"פלופ.... בווום!!!"
טיפת חומצה שנשארה בחדר נחתה על שערה של קפס שהייתה על הרצפה.
"אההה... אווץ'?"
טיפת אדיר שנשארה בחדר ליכלכה את מצלמת האבטחה.

סצנה. סלדן צעיר, גנרל ומדען מדברים. הצעיר מתבונן במשקפת.

גנרל: "נו, מה אתה רואה?"
צעיר: "בעוד רגע אוכל להתמקד בעמדת השמירה שלהם".
(הגנרל יורה בצעיר ומתבונן במשקפת בעצמו)
גנרל: "מה זה?"
מדען: "מה קרה? מה אתה רואה?"
גנרל: "יש שם סלע צורח."
מדען: "סלע צורח?"
גנרל: "כן. ככל הנראה מתקרבת אליו לטאה."
מדען: "המממ, זוהי התנהגות חריגה ביותר..."
גנרל: "תגיד, מתי אתה מסיים את המשמרת?"
מדען: "המממ, מבחינה טכנית סיימתי לפני שלוש שניות."
(הגנרל יורה במדען ומודיע שניתן להפציץ את שטח 73 סי)

למזלו של אדיר, הוא השאיר גיבוי של עצמו במגרה - לפי פרוטוקול
219, פסקה 67 בדיון על בטיחות בעבודה, כתוב שעל כל עובד להשאיר
גיבוי של עצמו במקום בו יינתן לשחזר אותו במקרה הצורך - ואדיר
עבד במעבדה הגנטית, ולכן היה המקום האידיאלי להשאיר גיבוי.
הצרה הייתה שאדיר היה היחיד שידע לשחזר רקמות חיות מסלילי
ד.נ.א - אך גם לכך נמצא פתרון: אדיר יצר מכונה שמזהה את המוות
שלו ומסוגלת ליצור לבדה את השכפול במקרה כזה.
מכיוון ששאר הסלדנים היו, איך לומר זאת, טיפשים ברמה כזאת
שלפחית שימורי פלפל יש יותר נקודות איי.קיו מפלוגה שלמה (אך
זאת ניתן לזקוף לזכותו של המנהל השלישי של תעשיות זלוק, שנפל
למיכל הדחיסה ומאז ניתן למצוא איברים שונים מגופו בסלטים
תמימים), הם התייחסו למכונה שבנה אדיר כאל מכונת קפה - וייצרו
אותו מבוקר עד ערב. בסוף יום העבודה הראשון היו 523,375
אדירים, שבהם השתמשו כריפוד לכורסאות, ככורסאות עצמן, כמשאיות
הנושאות את הכורסאות וכו'. הם הושמדו כולם בעקבות העצבים שאדיר
חטף, ומכך גם שאדיר עצמו הושמד, ובסוף היום נוצר מחדש והיה לו
משבר זהות קשה בתור גלגל ספייר במשאית.
משזיהתה המכונה שהאדיר האחרון נעלם (כתוצאה מהפיצוץ המצער
שאירע במעבדה), יצרה אדיר חדש. הבעייה הייתה שהוא לא היה
מעודכן - והאדיר החדש ניגש ישר לבנות מכונה שתשכפל אותו במקרה
שהוא ימות. המכונה חטפה עצבים והורידה לו כאפה וכרטיס זיכרון
של מצלמת האבטחה.
"אוי ואבוי!" אמר אדיר. "איך יכולתי להיות כל-כך לא זהיר?
מהיום אני משתמש רק בתותח נייטרונים על מי שיעצבן אותי".
באותו רגע נכנס מננלרקפס לחדר, מנגב מעצמו שאריות מלח, וניגש
לאדיר בעצבים.
"אתה יודע מה עברתי? הייתי בבטן של שמנמן הביצות! אין משם דרך
יציאה מלבד התחת!!!"
"תירגע, אתה מדבר על זונטט. הלא ידוע שהוא אוכל כל מה שזז.
ואפילו אם לא היית זז, הוא היה מזיז אותך ואז אוכל אותך, כנהוג
בצבאות רבים ברחבי היקום. והאמת, אם הוא לא היה אוכל אותך,
היקום היה נהרס."
"מה אכפת לי מהיקום, אני לא גר שם! קודם נהרוג את המניאקים
שרוצים את הפלנטה שלנו ואז תקים את היקום מחדש!"
"אה... אוקיי. אני אחשוב על זה. כרגע אני צריך שתצא להשקיף על
הנקודה שמשקיפה על שטח 73 סי. הנקודה מהווה מקום חשוב ביותר
מבחינה אסטרטגית והפצצה מתוכננת היטב של האזור דורשת חשיבה
מרובה ושקילת התוצאות בכובד ראש. יכול להיות שנפציץ את האזור
בעוד.... הממ, כרגע הפצצנו. עזוב, אני פורש מהצבא המטומטם הזה
והולך להתאמן עם החברה הצעירה להחרבה מהירה."