רק את ידעת בעינייך לפתות ורק אני ידעתי לזהות,
כשטיפות מרות מעינייך זלגו את נשמתי וליבי הן פצעו,
אותן אספתי עם שפתותיי לוגם מהרעל מוכן לוותר על חיי,
ולעיתים נשמנו כאחד ולעיתים נדמה היה לי כי הייתי לבד.
מיליון דמעות שזלגו מעיניי גילו לך את כל סודותיי,
והזמן חולף ועובר הופך את חושיי לכהים יותר,
אך לעד תישאר הצביטה בלב בכדי שלא אשכח את הכאב,
של אותם הימים המאושרים ושל אותם הלילות העצובים.
הבטנו זו לזה בעיניים ונשבענו לא לעזוב ידיים,
בערה בתוכנו התשוקה עם כל ליטוף עם כל נשיקה,
וגם כשבסוף התחיל לכאוב מעולם לא חדלתי לאהוב,
וכשהיינו יחד הייתי חזק מכל משבר ומכל פחד.
ולמענך אני חייב לוותר גם כשתהיי בחיקו של אחר,
וכשעל מצחך הוא יישק אעצום את עיניי כל כך חזק
ואדמיין שאני שם לצידך מעביר את ידי ומלטף את שיערך,
רוצה לאסוף אותך אליי וששוב תהיי שלמה בין זרועותיי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.