כשקשה לך, ואת לא יודעת מה את רוצה,
או שאת רוצה ואת לא יודעת מה,
אז קצת נשברים
אבל
אני אפילו לא עצבנית עלייך מספיק בכדי לכתוב.
והירח שוב מלא,
אבל את עדיין לא כאן
כדי לראות את זה.
ואת אומרת לי שטוב לך ככה
אבל את חיה בשביל שום דבר.
ואני לא שוכחת את האשליות
וכל השטויות האלה,
סיפורים על ויתורים,
מכתבים,
אופציה לנפילה
ועוד אחת
לוותר
להישאר
להפסיק
למהר
שרק לא אשאר שוב לבד.
והרעפים שמעליי כבר מתפרקים,
הברוש כבר נגדע,
ואין לי כבר על מה להסתכל כשהשמש שוקעת.
חוץ מעל הירח, ששוב מלא.