על גג בודד היא מהרהרת
לא יודעת מה יהיה
ידו בעדינות קושרת
חבל דק כמו שרשרת
על המיטה נשכב לאט
לא יודע מה קרה
אצבע מהססת אך מעט
מגיעה לתא קולי מוקלט
הוא לא יודע
והיא לא תדע
ולך תדע
איפה הוא נמצא
ידה מושטת, מתבלבלת
את המשי העדין
כמו שרשרת מקוללת
שוב ושוב היא ממוללת
בעוד ידו שוב מחייגת
מייחל לקול אדם
זרועו בעדינות רועדת
אצבע מחליקה, מועדת
הוא לא יודע
והיא לא תדע
ולך תדע
איפה הוא נמצא
היא התחילה להבין
את המחול המסובך
יד משוטטת על סדין
ואחרת על בד עדין
הוא יודע כבר בפנים
לא מוכן להודות
שאין סיבה להפנים
כולם כבר מודאגים
והוא כבר יודע
והיא עוד תדע
איפה הוא נמצא
ואני צופה בכול
מבט משוטט ומנותק
ואני רואה הכול
מבט בוהה ומרותק
היא לאט נחנקת
חוט על צווארה
הוא לאט נחנק
מעודף דאגה |
