תני לי סימן כדי שאבין,
שיש לי בכלל סיבה לפתוח עיניים,
לבהות בשמיים.
כי כל הסובבים חוזרים ואומרים
אומרים "חלומות זה רק לילדים",
כך הם אומרים... מה הם בכלל מבינים ?
תני לי סיבה לשמוח,
תתני לי עכשיו סיבה,
כי נכשלתי בלשכוח.
וקורה שנדמה כי אין שום תקווה, ואין אהבה
רק עצבות ממכרת.
אני כבר גדול ואני כבר יכול לעשות,
המון המון דברים, קטנים וגדולים - להיות.
תגידי להם שכולם טועים, ושחלומות זה לא לילדים,
ויום אחד גם אני אגשים חלום.
זה מכבר שאני לא רואה, לא מרגיש לא חווה שמחה,
שמחה יסודית של כל בן אדם בתוך העולם.
אין להסביר, אולי זה אני שיותר מדי מציאותי,
או שבכלל אני רודף את ההחיים.
אבל לא קל לי, לא, וכל כך רע לי,
תני לי סיבה ותגידי להם שמותר לי לחלום,
רק תתני לי סיבה ותגידי להם שמותר לי לחלום.
נובמבר 2007
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.