|
איך עינייך צחקו
כשמעיניי נפלו הדמעות.
איך חלומותייך פרחו
כשמתחת רגליי רעדה האדמה
עוד לילה ויום.
ואני מאבד את המחשבה
מרגיש רחוק וקרוב
מסתובב בעולם כמו משוגע
טרוד אני במחשבות.
ואני את עצמי שואל מה קרה
מה קרה לרגע המתוק
לשבועה להבטחות.
מה קרה שאהבתך
לבשה מסכה והמציאות
הפכה לדמיון.
איך מילותייך נסגרו
כשפתחתי לקראתך את הדלתות.
איך מנגינותייך השתנו
כשליבי בתוך הסוד הזר נשבר
בין הסדינים בלילות.
ואני מאבד את המחשבה
מרגיש רחוק וקרוב
מסתובב בעולם כמו משוגע
טרוד אני במחשבות.
ואני את עצמי שואל מה קרה
מה קרה לרגע המתוק
לשבועה להבטחות.
מה קרה שאהבתך
לבשה מסכה והמציאות
הפכה לדמיון?
|
|
|
אהבתי צפיחית,
אהבתי גם
חרגול,
אך את סבתא שלי
קשורה לכיור
בבגדי עור
וצורחת "עוד,
עוד" אהבתי יותר
מכל
במה חדשה- קול
השפיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.