|
זה ליבי שאומר זו את
שכתובה לי
בספר הזמן
זה ליבי שצוחק
בוכה ומתבלבל
כשליבך מתרחק
ומאבד את טעם האהבה
את טעם הדבש.
בעולם של גשם ושרב
ראיתי את פנייך
בכל פנים ומבט.
בעולם של אתמול ומחר
ביקשתי אלייך
ואת נשמתי לעגת.
זה ליבי שאומר זו את
שכתובה לי
בספר הזמן
זה ליבי שצוחק
בוכה ומתבלבל
כשליבך מתרחק
ומאבד את טעם האהבה
את טעם הדבש. |
|
|
אתם יודעים שאם
אתם בולעים את
הליחה(אם היא לא
כבר בחוץ) - אין
יותר ריח רע
מהפה?... או שזה
רק אני... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.