יולי הרטמן / ס' |
דרך החלון
רוח סוטה
דופקת אותי לקיר כמו
מילה של גבר
בלי אויר
מנפצת לי
את התקרה חודרת לי את
הקשקשים תולשת לי
את האדרה קורעת
בי חורים נוטשת
לי הורים זורעת בי
עצמות מצמיחה בי
חרסים
תמיד את באה בלילה. מה את
חושבת שאנחנו אחוקיות
ממלאות שקי שינה באוויר
מתפלחות למטבח
מתפלשות בממתקים
תעופי מפה
כולך נפוחה
מלים
תפסיקי לפלח לי
את הסדינים
אל תפלשי לי
לתחתונים
אני אגיד
אותך לאלו
הים
איך הילד המתוק ההוא אמר לי בהתרסה
את אנסת אישה
את אנסת אישה
אני אסגיר אותך למשטרה
ומשך לי בצעיף
וכמעט מתח לי אותו עד שנפרם
ולא היה לי כוח לקרוע
לו את המתיחה ולצעוק בקול
רם אני
יודעת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|