ג. א. טלי / אצבעות, בלי פנים |
מעבורת המילים מתעשבת
סביב סלעי זיכרון
כותל פרחיה
אבל
זיעת החול
זבה
לפצע הקול
החושך מובל,
מחכה לאור
מתיו, מתאבכים לאות
נושאים את הים ממקום למקום
אבל - שרוי בצער
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|