גם שהשמיים יתכסו בצבעים
עכורים, עדיין אני נשאר להאמין.
גם שהעולם יבוא אל קיצו,
וגם שנלמד לומר לא.
תמיד נדע לוותר על הכאב המתוק.
איך זה שפתאום ו...
איך זה שמשהו נוצר מתוך התוהו,
מתוך הזיכרון,
שפתאום, איך משום מקום,
נברא לו אושר.
עד שהשמיים ייפלו עליי, אשאר
ניצב למרגלות התשוקה.
וגם שהירח לא יהיה לבן,
ואני זה שיעמוד ריק, לבד
במערכה, אדאג למלא כל רגש
בהבנה.
אני לא אשאיר את העולם המיותם
בידיו האכזריות של אדון החשכה,
אדון המעשיות של סיפורי גבורה.
ואז מה אם אין שום ברירות,
לא נותר לי אלא להפר הבטחות,
לנתק מחשבות, עד לרגע בו
תתכסה האדמה כולה אבק,
השקט יחלוף, ישטוף את הדמעות,
ישקה את הזיכרונות במיליון ואחת
דברים ש...
27.11.07 |