אמצע ינואר,
הולכת שיכורה בלילה ברחובות תל אביב
עם חצאית מיני ומחוך מרהיב.
כשהגשם שוטף את המחשוף בחזה,
כשהרוח מלטפת שיערה הכהה.
ראשה נישא למעלה בביטחון בלי בושה,
לא מפנה אותו אף לא מעלה אחת אל המתרחש מסביבה,
כמנסה להתנתק מהמציאות העקומה.
אמצע ינואר, שנה כבר עברה
היא אומרת את שמה ומתוודה.
אנחנו אוהבים אותך, ילדה.
היא כבר חודשיים לא נגעה.
היא מתחילה לחיות מהתחלה.
היא מביאה עמה אמונה בלבה.
היא יודעת שהיא יכולה.
אמצע ינואר, ואין זכר לה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.