|
מתוך האין נוצר היש
כרצון אלמותי לחיות
את לחש הרוח בעלים
את בוהק טיפות הטל.
הידיים מחווירות בכחול
הקור נאחז בעצמות
צהוב מלבין אלי דעת
הרוח נושבת במכונה האנושית.
הכאב פורץ את גשמי העיניים
לנהר כה אפל למגע האור
רגליים יחפות על העשב הלח
אני יורד לבדי אל הנחל.
מגע המים מלטף את הבשר השדוף
רוחות בלהה נשטפות בזרם
חללים צרובים מתמלאים באור
אני לאט ובעדינות פוקח עיניים רבות. |
|
|
הסלוגן שלנו
גדול וכתום,
הסלוגן שלנו
נוסע פתאום,
בבוקר נוסע בערב
הוא שב,
מביא לנו דאחקות
ביצים וחלב.
תומאס,
שלא הצליח לחשוב
על שום דבר שנון
באמת לכתוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.