|
מתוך האין נוצר היש
כרצון אלמותי לחיות
את לחש הרוח בעלים
את בוהק טיפות הטל.
הידיים מחווירות בכחול
הקור נאחז בעצמות
צהוב מלבין אלי דעת
הרוח נושבת במכונה האנושית.
הכאב פורץ את גשמי העיניים
לנהר כה אפל למגע האור
רגליים יחפות על העשב הלח
אני יורד לבדי אל הנחל.
מגע המים מלטף את הבשר השדוף
רוחות בלהה נשטפות בזרם
חללים צרובים מתמלאים באור
אני לאט ובעדינות פוקח עיניים רבות. |
|
|
כוסאמק, נפל לי
הג'וינט לבירה
אמא תרזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.