מישואית אחת / עולם הבא, עולם הזה |
מחר הלובן ישטוף את כל האופק
ועיניי יוכו בסנוורי שכינה
לא אסוב ראשי אחור, אף לא לרגע
אלגום עד שיכרון מין הדממה.
כי בינתיים
אפילה מחשיכה מלוא האופק
ועיניי מצועפות עד עיוורון
ואין לי פנאי למנוחה, אף לא לרגע
שוקעת לאיטי בקיפאון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|