|
דמעותייך קפאו ברוח הקרה
והשלג שבכית כיסה על החדר
את היית למלכת ערבות השלג הלבנות
וזר פרחים נבולים היה לך לכתר
והיית מטפסת הרים מושלגים לבדך
בשעה שהיא תמיד לא יום ולא לילה
והאוקיינוס בגליו הכחולים הכהים
קפא תחת רגלייך והלאה
והיית צועדת זקופה על הקרח
שהיה לך למרבד אדום
כמו ספינה היית, אובדת
ועינייך כמו נווט על החרטום
לעד מחפשת אדמה. |
|
|
אני כשרה וחצי,
אדונים נכבדים!
מה אתם חושבים,
שאם אני רוסיה
אז אני אוכלת
צ'יזבורגרים
ביום כיפור?
בחיים לא אכלתי
ביום כיפור שום
דבר חוץ מפיצה
עם פפרוני, אז
נא לכם.
הרוסיה הזועמת
שמשתייכת לסוג
השני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.