התכופפתי להרים את
המצית מהרצפה
וכאב לי.
הוא כבר נרדם
ואני, ישבתי במרפסת
מעכלת את האירועים האחרונים
את החוויות החדשות
שאי אפשר למחוק אותם,
גם אם לרגע רציתי.
צפיתי בעשן
מתפתל ויוצר צורות מהסיגריה
הנגמרת שלי
משתלב בשחור הלילה,
משתלב כל כך טוב.
למה אנשים לא משתלבים
כל כך טוב?
כמו העשן ושחור הלילה.
כי גם נקודת ההשתלבות
האלוהית והמוצנעת שחווינו לראשונה
לא נראתה כל כך מושלמת
כעשן המתפתל על שחור הלילה.
23.07.07 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.