היא רצתה בדמותה להיות ככולם,
היא רצתה את כולם בשבילה למראה,
היא רצתה את חייה על מגש של שפיות,
היא ניסתה להביט אל העולם ההולך בחוץ.
היא כיסתה את עצמה בשמיכת פנינה,
היא חשבה את שלא תחשוב לעולם,
היא רצתה את התמיסה, את שביל הבריחה,
היא רצתה אהבה כמו שלא חוותה לעולם.
יום אחד היא ביקשה אקדח צעצוע,
היא חשבה שזה יעזור לה לנוע,
היא פצחה בקול סירנה,
ועפה
שורות שורות של אבק קולח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.